אפילו אני כמעט פספסתי, אבל מסתבר שרק לפני שבוע הבלוג הגיע לגיל שנה בדיוק. מי היה מאמין ששנה שלמה עבר מאז הפוסט הראשון? כנראה שככה זה כשנהנים. או מתענים. או משהו.
איני חובב "ימי שנה" למיניהם, וביחוד לא ניצול ציני שלהם (כפי שניתן להבין עוד מהפוסט הקודם), אך זוהי עדיין הזדמנות (או תירוץ, אם תרצו) לסכם תקופה, להגיד מספר מילות סיכום, להשמע דרמטי אך בטוח, ולהביט אל העתיד במבט חצוף אך בטוח (תמונת אילוסטרציה מצורפת בסיום הפוסט).
כשפתחתי את הבלוג, לא הייתי בטוח האם וכיצד זה יעבוד. האמנם יהיו ברשותי מספיק רעיונות מוזרים, השראות או סתם חומרים וקישורים – כדי לתחזק בלוג על בסיס כמעט יומי? שלא לדבר על החשש הגדול מיותר, סוג של פחד במה בגרסת שנות האלפיים- מי יכנס לבלוג, מי יגיב עליו, וכיצד?
מאז עברה שנה (וקצת), במהלכה הספקתי להביא לכם כמעט מאתיים רשומות (פוסטים) שונים ומשונים (ממוצע של כ- 16 לחודש), אשר צברו יחדיו יותר מ- 1,100 תגובות. היו תקופות מוצלחות או פוריות יותר, והיו כאלו שפחות. פוסטים באורך הגלות (לפעמים אפילו רציניים) מצד אחד, וכאלו שהסתכמו בתמונה או סטיקר מצד שני.
ואם להסתכל על עוד קצת סטטיסטיקה- חלק ניכר מהפוסטים היו בנושאים גיקיים להחריד, אך היו פה גם תכנים אקטואלים, סיפורי ארץ-ישראל, חידודי לשון או סתם קיטורים על העולם. פה ושם, השתדלתי גם לפרגן לשאר הקולגות, וגם לשתף בהתרחשויות ממקום העבודה או מהרחוב.
מלבד ציות לכללי הפיזיקה, אני מאמין שבסופו של דבר- המרכיב העיקרי לכל הצלחה נעוץ בעיקר באנשים שמניעים אותה מאחוריה, ואלו שתומכים בה מהצד – או כפי שאמרו חז"לנו, לו רק חיו עד היום: אם פוסט נכתב לבלוג, אך אף אחד לא קרא ו/או הגיבו/או אינדקס-אותו-בגוגל, האם הוא עדיין נכתב? בתחילת הדרך, היו כאן מעט מאוד קוראים קבועים – שאתם רובם הכרתי עוד מבית. אך עם הזמן צברנו תאוצה, והצטרפו אלינו עשרות קוראים נוספים. עם הזמן, חלקם הצטרפו למלאכת הכתיבה גם כן, ואילו אחרים הכרתי על הדרך, וטוב שכך.
אם כן, על מידת ההצלחה ורמת התכנים ניתן להתווכח- אך לא לגביכם, קוראים וקוראות נאמנים ונאמנות. כן כן, זה השלב שבו אתם נותנים לעצמכם טפיחה קלה על השכם, ואני עונה- "מה תודה? תגיבו!".
ולסיום- הבטחות ושאר ירקות. מה צופן לנו העתיד? חומרים, תמונות, רעיונות וסטיקרים יהיו גם יהיו, כפי שאתם כנראה כבר רגילים למצוא כאן. ישנם עוד מספר רעיונות חדשים לעיצוב הבלוג (ולא רק מבחינה גראפית-נטו), אך מכיוון שעשיה עדיפה על דיבורים והבטחות – תגלו זאת אי שם בחודשים הקרובים, אם וכאשר זה יקרה.
ונסיים, כמובטח, עם מבט אל עבר העתיד:
.
.
נ.ב.
אתם עדיין מוזמנים להגיב, ולספר- מה הפוסט שאהבתם ביותר עד כה? כיצד מצאתם את הבלוג מלכתחילה? איזה פוסט זכור לכם לטובה, ואיזה גרם לכם לרוץ לשירותים בבהלה? מה מספר חשבון הבנק שלכם? אל תהססו, שתפו אותי ואת שאר הקוראים!
כשאתה מגיע למשרד, ולא מבין למה אין ציור של בלון אדום ליד תג-השם שלך (א-לה איסיקיו)
כשמישהו מופתע מהאירוע, אתה עונה: "אבל זה היה כתוב בכל הרשתות החברתיות שלי!"
כשאתה מקבל יותר wall posts (פייסבוק ממש מככב פה לאחרונה) מאשר אימיילים 
כשאתה מקבל יותר אימיילים ו- SMS-ים מאשר טלפונים
כשאתה מקבל יותר טלפונים, מאשר אנשים שאשכרה באים ומברכים אותך פנים אל פנים
עדכונים בדוא"ל
רסס פוסטים
