אייקון 2007 – סיכום הפתיחה

כשיש יותר חולצות threadless מכל סוג אחר של חולצות, כשאורקים ובני לילית מקיפים אותך, כששיער כחול, ירוק ושאר גוונים זוהרים פתאום מופיעים בכל מקום, כשבנים מגדלים שיער ארוך (מאוד) ובנות לובשות כובעי "סבא" – אז, ורק אז, אתם יודעים שהגעתם לאייקון, הלא הוא כנס המד"ב-פנטזיה השנתי בישראל (או לפחות הגדול והמפורסם מכולם).

את טקס הפתיחה, שהתרחש אתמול (שבת) בערב בחינם הנחו בהצלחה רבה החבר'ה של היפופוטם. היה משעשע למדיי, עם מספר אורחים נוספים (חלקם אפילו דיברו ברצינות!), ולא מעט פרומואים לחלק מההצגות והאירועים המרכזיים בפסטיבל הזה, שימשך כשבוע (עד סוף החג, בערך).
חוץ מלפגוש הרבה חברים, ואת חבורת היפופוטם בכבודם ובעצמם, אני חייב לציין שהתרשמתי לטובה מהפרומואים של המחזמר "המוזיקאים מברמן" וגם מההופעות של "מהפכת הבובות" (שאגב, ממש מזכירים את הבובות של ג'ים הנסון). זאת, כמובן, בנוסף להקרנה המיוחדת של הסרט "המוסד הסגור" (עליו כבר כתבתי לא מזמן, וזאת הזדמנות נהדרת למי שעדיין לא צפה בו) וקונגרס היפופוטם הראשון בהיסטוריה.. עדיין לא מאוחר מדי להזמין כרטיסים!

לקינוח, וחוץ מחולצה ושטויות אחרות, קנינו (אני ואחי) מספר סטיקרים במחיר סמלי:

.

וזהו להפעם, בעצם. אגב, אם למישהו יש הקלטות (אודיו או וידאו) של היפופוטם מטקס הפתיחה, אשמח לשמוע פרטים או לינקים.

עריכה (למחרת)- יש וידאו של אחד משני המערכונים שהוצגו באותו הערב! (תודה לטלטל)

עכשיו.. למי יש את המערכון של שועלי?

פני מרשתת

רובכם כבר מכירים את Facebook, הרשת החברתית ה(כנראה) גדולה ומוצלחת מכולם, לפחות כיום. רובכם כנראה גם ראיתם, או לפחות שמעתם, על הסרט/ספר Trainspotting. אז בלי מילים נוספות, אני מציג לכם בזאת את יצירתי האחרונה:

(הפונט מכאן, אגב – לא מדויק, אבל מספיק דומה למקור – ובניגוד אליו, זה בחינם)
וזכרו, ילדים- הרעיונות הכי מוזרים מגיעים בזמן הרחצה.

הפסטיבל המסריח הזה

בשבת (זה אתמול) בצהריים חזרתי שוב למתחם הסינמטק אשר בתל-אביב, יחד עם אחי, הפעם כדי לבקר בפסטיבל הקומיקס והאנימציה שנפתח שם השבוע. להרצאות לא הלכתי, כי לא נראה שיש משהו מעניין מספיק שגם שווה את הכסף. במקום זה, פנינו אל עבר אוהל המכירות, שם היו נציגים מכלל החנויות הממוס.. אה, כלומר- שם היו יוצרים עצמאיים וכשרוניים, אשר ניסו למכור את מרכולתם המקורית כדי שיוכלו לממן פת לחם לעצמם ולבני משפחתם.

בסופו של דבר, הסתבר שרוב הדברים דיי יקרים (ככה זה עם מותגים) ורוב השאר לא מעניינים מדי (אפילו אם הם נראים טוב יחסית, שזה רק חלק מתוך הקטגוריה הזאת). בין האומנים שניצפו באיזור: אביב אור (הכותבת/מאיירת של הקומיקס של VGames), נמרוד רשף (המאגניב?), אורי פינק (המאפיר לאיטו), וכמובן חגי גילר עם חברתו יסמין, ואריאל ויסמן לקינוח.

השניים האחרונים היו היחידים שמהם באמת קניתי משהו: שני הגליונות של "החוברת המסריחה הזאת", והחוברת הראשונה והיחידה של "עלילותיו המופלאות של דוגי ליברצם". סה"כ חביב ומשעשע, ואני חייב לציין לטובה שרואים את השיפור עם הזמן – החוברת המסריחה השניה הרבה יותר מוצלחת מקודמתה. חוץ מזה, חגי נתן לי גם דיסק בונוס (עם ציור שנעשה במקום!), ושניהם (הוא וחברתו) לבשו חולצות עם פרצופים של הדמויות הראשיות מהקומיקס.. והם גם זיהו את אחי בזכות הקומיקסים שהוא מפרסם מדי פעם.

סה"כ היה נחמד, ואני מרוצה מהרכש שיצאתי איתו (משעשע ויחסית זול), אבל חבל שרוב הדוכנים לא היו כאלו (ולא היו הרבה דוכנים בכלליות). נקווה שישתפר בשנה הבאה..

ספרים רבותיי, ספרים!

אתמול ביקרתי בכנס "אוגוסט פינגווין" של עמותת המקור. מכיוון שהגעתי באיחור ועזבתי מוקדם, לא הספקתי לשמוע יותר מדי מההרצאות. מה שכן, הספקתי לראות שם כמה חברים ושאר אנשים מוכרים, ביניהם שחר שמש (שהיה נחמד מאוד, אף על פי שלא זכר שאנחנו קצת מכירים מהעבר), שושנה פורבס (הלא היא XSLF), ואיך אפשר בלי מיטל (שחוץ מהג'ינס שלה, היתה כולה ורודה).

מכיוון שלא היה לי יותר מדי זמן להרצאות, האטרקציות העיקריות היו: לקחת כמה שיותר מתנות מהספונסרים (השלל הסתכם בחולצה, עט ופד לעכבר, או במילים אחרות- דברים שמזמן אף אחד כבר לא צריך אותם באמת, אבל יחי המסורת), משחק הניחושים- האם מאחורי השיער הארוך מסתתרת בחורה או שמא בחור (בכנסים כאלה אף פעם אי אפשר לדעת), ולדפדף להנאתי בפינת הספריים החופשיים (מעין שולחן כזה, שאליו אנשים הביאו ולקחו ספרים בחינם לגמרי – רעיון מבורך בהחלט). מיותר לציין שחוץ מהאחרון, כל השאר מיצו את עצמם דיי מהר.. אז מבלי להכביר במילים, להלן מדגם של כמה ספרים שמצאתי שם:

יומן התינוק

מכירים את הספרים האלה, שבהם כתוב בדיוק מתי נולדתם, מי הרופא ומי המיילדת, מתי תקעתם גרעפס ומתי נפלתם על הראש בפעם הראשונה? אז בדיוק כזה. אבל לא סתם, אלא של מישהו! כן כן, הספר (לפחות בתחילתו) היה מלא בפרטים על מישהו אמיתי, או לפחות כך זה נראה. למה שמישהו ירצה לתת דבר שכזה, ומי יקח אותו בכלל? הזוי ביותר.

הפסיכולוגיה של התכנות

ספר קצת ישן (מלפני עשור או שניים), אשר מפרט בעשרות עמודים את ה.. ובכן, פסיכולוגיה שמאחורי פיתוח תוכנה. ניסיתי לקרוא קצת, אבל זה היה בעיקר משעמם. נראה כמו כל ספר על פסיכולוגיה של יחידים/קבוצות וכל מיני דברים כאלה. לא שאני מבין בזה, אבל מילא. בכל מקרה, אתם לא יכולים להגיד שזה לא מעניין, או לפחות סתם מוזר. כלומר, אתם יכולים – אבל זה יהיה שקר גס, כמובן.

התנ"ך הקדוש – מתנת הגדעונים
גבירותיי ורבותיי, הבשורה כבר כאן! או כמו שנכתב בדף השער הפנימי:

"This bible has been placed here by The Gideons,
With the earnest hope that it will prove a joy and comfort to the one who now reads it.
If it has helped you to know the Lord Jesus Christ as your personal saviour, or has been of any spiritual comfort, please let us know."

אהבתי גם את הסיום, שבו כתוב בגדול "GOOD NEWS!" עם ציטוט מהברית החדשה (איפה חייתם עד עכשיו?)..

דברים זזים בחיפה

מסתבר שבניגוד לירושלים, שבה יש דברים תקועים (כך לפי היפופוטם) – בחיפה הכל זז. הכל! מכוניות, אופניים, אוטובוסים.. מה שרק תבקשו.

אז לסיכום: חוץ מכל אלו, היה גם ספר בדיחות (אותו לקחתי, בניגוד לכל השאר), ספר תקנים של IEEE מלפני עשור (ששוקל כמו מחשב בפני עצמו), מבנה מערכת ההפעלה UNIX, הארי פוטר ברוסית (כך סיפרו לי), ועוד כל מיני ניסים ונפלאות.. אין ספק כלל וכלל, כי נחזור לבקר גם בשנה הבאה, ואז אולי גם אגיע בזמן להרצאות עצמן.

ג'ינג'י פוטר

אמנם לא עבר כל כך הרבה זמן מאז, אבל נראה שהניינטיז כבר עושים קאמבק, ולא סתם.. לא יכול להיות גרוע יותר מהשילוב הזה:

 

אני לא צוחק עליכם, זה באמת קיים. 

שר המגבות

בהמשך לפוסט הקודם, עלה במוחי רעיון קטנטן. אפשר לקרוא לזה "שילוב בין טולקין ואדאמס", או אפילו "שר הטבעות בסינית" (ומי שלא הבין את האחרון, שישאל את ג'קי צ'אן)

אה כן, הנה התוצאה וכו':

יום המגבת

למי שלא שמע או סתם שכח, היום (ה- 25 במאי) הוא יום המגבת. ההשראה, כמובן, לקוחה מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", הלא היא סדרת התסכיתים/ספרים (וגם סרט, בסופו של דבר) של דגלאס אדאמס – אשר היללה ושיבחה את המגבת בתור מוצר כה פשוט מצד אחד, ועם זאת כה שימושי ויעיל מצד שני.

מה שמזכיר לי, שהגיע הזמן לקרוא את כל הסדרה שוב (והפעם באנגלית), להקשיב לתסכיתים המקוריים (וגם למחודשים), ולראות את המיני-סדרה משנות השמונים. ולמי שממש מתגעגע ובעל סבלנות, יש אפילו גרסת קווסט מבוססת טקסט.

אכן, יום מרגש ומרובה לינקים הוא זה.

עריכה: גם NRG מרובי הלינקים כתבו על הנושא היום. 

"היו"ר ארגורן, ועדה נכבדת.."

בעקבות יום-כיפור, קיבלנו את ועדת אגרנט.
לאחר מלחמת לבנון השניה, קיבלנו את וינוגרד.

האם רק אני מוצא כאן דמיון מחשיד לשמות דמויותיו של טולקין?