איזהו גיבור?

31 05 2007

בעקבות ספיידרמן 3, להלן מס' דרכים לדעת שאתה דמות בסרטים (או חוברות?) של Marvel:

  • קודם כל- אתה סה"כ בנאדם פשוט. או שלא.
    מצד אחד, יש לך עבודה פשוטה. מה זה פשוטה, הכי פשוטה. כל כך פשוטה, שאתה צריך לריב עם הבוס, לנדוד בין עבודות כדי לכסות על הוצאות המחיה, ובעצם שום דבר לא מבטיח שמחר לא תמצא את עצמך זרוק ברחוב (למה אין חוק פנסיה לגיבורי על?). מצד שני, חייבת להיות איזשהי בעיה. גדלת בלי הורים, רצחו לך את המשפחה, השפילו אותך כילד, אתה עדיין רודף אחר אהבת חייך מבית הספר, שרפו לך את הבית, וכיוצא בזאת.
  • אתה קיטשי
    נשתמש בכוחות כדי לעזור לעצמי? לצבור קצת הון בבורסה? אולי להתאכזר לכל המניאקים שהשפילו אותך פעם? לא, חייבים לעזור לעלמות במצוקה! ואם אתם באמת חושבים שלמישהו אכפת מערכים היום, תראו מה קרה לקפטן פלאנט.
  • ניסוי זה טוב, פיצוץ עוד יותר!
    כאמור, אתה בנאדם פשוט. או לפחות היית פעם. עד ש… איכשהו נקלעת, שלא בכוונה או ידיעה מראש, לאיזשהו ניסוי, תאונה, התפוצצות, משהו – ומאז חייך השתנו. לקח לך זמן, ומיותר לציין שהדבר גרם אפילו עוד יותר בעיות (מעבר לאלו שכבר הוזכרו לעיל), והיה מביך אפילו עוד יותר מגיל ההתבגרות, אבל בסופו של דבר למדת להשתמש בו כמו שצריך. נו, כאילו שיש ברירה אחרת.
  • זהות סודית? עאלק.
    אתה עושה מאמץ כביר כדי שהאנשים ברחוב חלילה לא יצליחו לקשר בין דמות הגיבור לאדם שעומד מאחוריה. לכאורה, הדבר מסמל צניעות והפרדה בין.. ובכן, עבודה אחת לשניה (אין איזה חוק נגד משרות כפולות?), אך הסיבה האמיתית היא, גבירותיי ורבותיי, פשוטה הרבה יותר. מי לעזאזל יאהב חנון שיורה כדורים לבנים מהידיים, ומציץ לבחורות בחלון הקומה ה- 78? בחורות אוהבות גברים מסתוריים (ועוד יותר כשהם במדים), ואתה תספק להם בדיוק את הסחורה שהן כל כך רוצות.
  • Look my eyes
    ואיך אפשר בלי המסיכה? החלק הכי חשוב בכל החליפה שלך. למעשה, היא כה חשובה, שבכל פעם שגדוליי אויביך יצליחו סוף סוף לשתק אותך, במקום לחסל אותך במכה אחת – עדיף קודם להסיר אותה ממך, ולבזבז זמן בתיאורים על הנקמה המתוקה בך. כמובן שזה יהיה בדיוק הזמן הנדרש, לא יותר ולא פחות, כדי שתמצא את הטריק להשתחרר מהמלכודת, בין אם זה בכוחות עצמך או בעזרת אחד מחברייך.
  • מי צריך ספיירים?
    יש לך חליפה אחת, ואחת בדיוק. היא יושבת עליך בדיוק כמו שצריך, ואתה מצטלם בה פשוט מעולה, בכל זוית שלא תהיה. כל כך מעולה, שאפילו לשים את התחתונים מעל המכנס נראה הגיוני ומתקבל על הדעת. אבל מי בדיוק אחראי ליצור שלה, או מאיפה מביאים את החומרים האלו? לא ברור בכלל.
  • יותר צפוי מזריחת השמש
    חושב שכל הסעיפים עד כה מפתיעים? כנראה שאתה חי בסרט (חה חה). החיים שלך הם בעצם הכי צפויים שאפשר. זריחת השמש מדי בוקר יותר מפתיעה מהם. אז נכון, שאולי נראה לך שהחבר הכי טוב שלך בוגד בך, שאף אחד לא עוזר לך דווקא כשהכי צריך, שפתאום צירוף המקרים הכי גרוע מתרחש – אבל אז, בדיוק אז, פתאום הכל יסתדר, כולם יחייכו ויצעדו יחד אל עבר השקיעה. ואל תשכח להשאיר רמז או פתח לסרט הבא בסדרה, כן?

אז לסיכום (קצת בדיליי, לא נורא), אם הייתי אחראי להפקת הסרט, הייתי מצמצם אותו בדיוק ל- 10-15 דקות אשר יכילו בדיוק את כל האקשן ו/או הבדיחות העצמיות שמופיעות בו, ומעלה את התוצאה ל– youTube. אבל זה רק אני. ומי שרוצה ביקורת אמיתית (שאני דיי מסכים איתה ברוב הנקודות), מוזמן לקרוא בבלוג של גבל.





צועד על חשמלו

27 05 2007

אז מתברר שבצבא, החשמל הוא מה שמניע את כל גורמי השמיים:

לא לפרק את החשמל!





שר המגבות

26 05 2007

בהמשך לפוסט הקודם, עלה במוחי רעיון קטנטן. אפשר לקרוא לזה "שילוב בין טולקין ואדאמס", או אפילו "שר הטבעות בסינית" (ומי שלא הבין את האחרון, שישאל את ג'קי צ'אן)

אה כן, הנה התוצאה וכו':

Lord of the Rings - The Two Towels





יום המגבת

25 05 2007

למי שלא שמע או סתם שכח, היום (ה- 25 במאי) הוא יום המגבת. ההשראה, כמובן, לקוחה מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", הלא היא סדרת התסכיתים/ספרים (וגם סרט, בסופו של דבר) של דגלאס אדאמס – אשר היללה ושיבחה את המגבת בתור מוצר כה פשוט מצד אחד, ועם זאת כה שימושי ויעיל מצד שני.

מה שמזכיר לי, שהגיע הזמן לקרוא את כל הסדרה שוב (והפעם באנגלית), להקשיב לתסכיתים המקוריים (וגם למחודשים), ולראות את המיני-סדרה משנות השמונים. ולמי שממש מתגעגע ובעל סבלנות, יש אפילו גרסת קווסט מבוססת טקסט.

אכן, יום מרגש ומרובה לינקים הוא זה.

עריכה: גם NRG מרובי הלינקים כתבו על הנושא היום. 





אסירון עליון

24 05 2007

רעיון שחשבתי עליו כבר מזמן, אבל לא יצא לבצע עד היום. והאמת? אני מתפלא שאף אחד לא עשה את זה קודם (פונטים מכאן, אגב).
בהתחשב בעשר הדקות שלקח לי להכין את ה"סטיקר", אני בהחלט מרוצה מהתוצאה:

עופר גלזר - אסירון עליון





אז מה.. אתה מתכנת פה הרבה?

24 05 2007

עידן זיירמן, חברי לעבודה ולשאר צרות מחשבים, הפנה את תשומת ליבי לשיר(?) שכתב רועי אושורוב, אישיות דיי ידועה בקהילת הדוט-נט אשר בארץ הקודש (תכנות, נו).
בדומה לקטע קצר שפרסמתי כאן לא מזמן, גם השיר שלו עוסק במסדי נתונים (Databases בשפת הגויים), אבל יותר מקורי ומשעשע. כן, מה לעשות. ואפשר לקרוא/לשמוע אותו ממש כאן.





אפליקציית החלוקה

22 05 2007

או- איך לדעת שאת/ה באמת גיק:

א': "ואוו, מקלדת מגניבה! אולי אקנה גם אחת.. למרות שמצד שני, יקח להורים שלי קצת זמן להתרגל לסידור המקשים בפינה"
ב: "אתה משתמש באותו המחשב יחד עם ההורים!?"

אז כן, כשאתה גיק, לגור עם ההורים זה ברור מאליו גם בגיל 20 פלוס. אבל לחלוק איתם את המחשב? נו באמת, בנאדם…

 

(משתתפי השיחה, אגב, היו אסף שגיא ועבדכם הנאמן)