טראנס-אטלנטי

29 08 2007

ממש השבוע החלפתי את צליל הפאנטון, זה שמתנגן כשמתקשרים אלי (כלומר, ששומעים מי שמתקשרים, לא אני). עומר היה בעד, אך ניתאי טען שזה "מוזיקה של ערסים". מה שהוביל אותי מיד להארה, לפיה טראנסים הם בעצם גרסת שנות האלפיים למוזיקה אינסטרומנטלית.

ובהקשר שונה-אך-דומה, מישהו חייב להפסיק את הפסטיבל המגוחך של כוכב נולד. הוספה של מקצב אלקטרוני "מאגניב", גיטרות, תופים ושאר רוקנרול לא בהכרח גורמים לשיר להשמע טוב יותר. ביחוד לא כשהזמר (או הזמרת) צורחים במקום לשיר, ושמים דגש על המילים או ההברות הלא נכונות. שלא לדבר על הפרגון הקיטשי, הדביק והמאוס של השופטים. איכס.

מודעות פרסומת




שדרת קיו

27 08 2007

מבזקון קצר: תיאטרון בית ליסין מעלים גרסה עברית ומתורגמת של המחזמר הניו-יורקי הידוע Avenue Q.
לא ראיתי את המחזה המקורי (למרות שאני מאוד מקווה שגם זה יקרה, יום אחד), אבל בהחלט יש לי ציפיות גם מהגרסה המקומית. ההופעות מתחילות באוקטובר הקרוב (זה עוד חודש וקצת! פרטים נוספים כאן), והנה טעימה קטנה ודיי ידועה מהמחזה:

(תודה לנתי, שהיה הראשון לבשר לי על המחזה בארץ)





סטנד-דת

27 08 2007

לא מזמן הודעתי על פתיחת פרויקט חדש, במסגרתו נוכיח כי "רעננה היא לא רק רחוב אחוזה!". אז לפני כשבועיים מצאתי את פוסטר-הפרסומת הזה אי שם ברחובות העיר. נראה לי שהוא מדבר בעד עצמו (ותסלחו לי שאני מפרסם את זה אחרי שהתאריך הנקוב כבר עבר) :

שמעון פרץ במופע סטנד דת - קומדיית נשואין מטורפת! (לחצו להגדלה)





הפסטיבל המסריח הזה

26 08 2007

בשבת (זה אתמול) בצהריים חזרתי שוב למתחם הסינמטק אשר בתל-אביב, יחד עם אחי, הפעם כדי לבקר בפסטיבל הקומיקס והאנימציה שנפתח שם השבוע. להרצאות לא הלכתי, כי לא נראה שיש משהו מעניין מספיק שגם שווה את הכסף. במקום זה, פנינו אל עבר אוהל המכירות, שם היו נציגים מכלל החנויות הממוס.. אה, כלומר- שם היו יוצרים עצמאיים וכשרוניים, אשר ניסו למכור את מרכולתם המקורית כדי שיוכלו לממן פת לחם לעצמם ולבני משפחתם.

בסופו של דבר, הסתבר שרוב הדברים דיי יקרים (ככה זה עם מותגים) ורוב השאר לא מעניינים מדי (אפילו אם הם נראים טוב יחסית, שזה רק חלק מתוך הקטגוריה הזאת). בין האומנים שניצפו באיזור: אביב אור (הכותבת/מאיירת של הקומיקס של VGames), נמרוד רשף (המאגניב?), אורי פינק (המאפיר לאיטו), וכמובן חגי גילר עם חברתו יסמין, ואריאל ויסמן לקינוח.

השניים האחרונים היו היחידים שמהם באמת קניתי משהו: שני הגליונות של "החוברת המסריחה הזאת", והחוברת הראשונה והיחידה של "עלילותיו המופלאות של דוגי ליברצם". סה"כ חביב ומשעשע, ואני חייב לציין לטובה שרואים את השיפור עם הזמן – החוברת המסריחה השניה הרבה יותר מוצלחת מקודמתה. חוץ מזה, חגי נתן לי גם דיסק בונוס (עם ציור שנעשה במקום!), ושניהם (הוא וחברתו) לבשו חולצות עם פרצופים של הדמויות הראשיות מהקומיקס.. והם גם זיהו את אחי בזכות הקומיקסים שהוא מפרסם מדי פעם.

סה"כ היה נחמד, ואני מרוצה מהרכש שיצאתי איתו (משעשע ויחסית זול), אבל חבל שרוב הדוכנים לא היו כאלו (ולא היו הרבה דוכנים בכלליות). נקווה שישתפר בשנה הבאה..





יש לי פיד.. אני קורא!

25 08 2007

כמו רבים אחרים, גם אני משתמש בשנתיים האחרונות ב- RSS (או "רסס" בשפת הקודש) כדי להתעדכן על הבלוגים ואתרי החדשות האהובים עלי. למי שלא מכיר, נספר בקצרה כי רסס הוא למעשה תקן מוסכם, בינלאומי וחינמי (זה חשוב) לקובץ טקסט לכל דבר, אשר בנוי במבנה מוסכם מראש. קובץ זה מכיל למעשה רשימה תמציתית של הקטעים האחרונים (הכי חדשים) באתר שאליו הוא משויך. הקובץ הזה יושב בכתובת מסוימת באותו האתר – ואותה מזינים לאפליקציית ההתעדכנות שלכם (בין אם היא מותקנת מקומית במחשב שלכם, או דרך אתר (במילים אחרות, זה ממש כמו שאפשר לקרוא אימייל דרך האאוטלוק/ת'אנדרבירד, או דרך הג'ימייל/יאהו-מייל/הוטמייל בדפדפן שלכם). האפליקציה שאליה הזנתם את הכתובת, תבדוק מספר שעות את כל הבלוגים והאתרים שהזנתם לתוכה, ותציג לכם אותה בצורה מסודרת ונוחה (ממש כמו מייל לכל דבר).

ועכשיו שהבהרנו את הנקודה הזו, רציתי לספר לכם שהחל מהשבוע, התחלתי לשתף את רשימת-הקטעים-שקראתי-במקומות-אחרים-ואהבתי, אשר אמור להתעדכן אפילו מהר יותר מהבלוג עצמו (מי היה מאמין..?). איך ניגשים לדבר הזה? פשוט מאוד! ישנן מספר דרכים:
קודם כל, יש ריבוע חדש בסרגל הצד של הבלוג, אשר מתעדכן בזמן אמת ברשימת הקטעים אותם בחרתי לשתף עמכם. הוא מתעדכן, כמובן, על סמך כתובת RSS בפני עצמה – אליה ניתן להרשם כאן (בהנחה שיש לכם כבר קורא רסס כלשהו).
אם אתם רוצים להתעדכן בכל הרשימה מבלי להיות תלויים בבלוג או ברסס, אפשר פשוט לגלוש לכאן.
ואם תהיה דרישה (כאן מגיע הקטע שבו אתם מגיבים או שולחים לי מיילים בנושא), אז אולי אפילו אדאג לאפשרות של עדכון מייל יומי עם כל הקטעים הנבחרים (אותו קונספט כמו שקיים היום לעדכונים במייל על קטעים בבלוג עצמו).





"תגידי, יש לך אחות בגילך?"

25 08 2007

גבירותיי ורבותיי, אני שמח לבשר כי התגלה סרט הקומדיה הישראלי הטוב של העשור (או לפחות מאז "מבצע סבתא") – ושמו לא אחר מאשר "המוסד הסגור" (עצה שלי: אל תסתכלו בשום תמונה/מערכון/אודיו באתר, זה רק יקלקל לכם את הצפיה בסרט כולו).

למי שלא שמע או מכיר, נספר כי הסרט הופק ע"י חבורת היפופוטם הידועה לטובה, ואכן סגנון ההומור/נונסנס שלהם משפיע בצורה ניכרת על הדיאלוגים והתפאורה בסרט (לטובה, כמובן). העלילה מספרת אודות סוכן מוסד ישראלי, אשר נשלח להציל שגריר אמריקאי שנחטף למדינה מוסלמית כלשהי.. אבל זה לא באמת חשוב, פשוט תראו את הסרט. באמת. כל יום שישי (לפחות בשבועות הקרובים) ב- 23:30, בסינמטק תל אביב (ואולי גם בירושלים, בקרוב) – פרטים נוספים כאן.

אם לתאר את חווית הצפיה בסרט בקצרה, אז: הסרט מצחיק בטירוף, ופשוט שולף בדיחות בקצב אדיר. גם אם ההתחלה נראית קצת שחוקה, זה משתפר ככל שמתקדמים. היו לי לא מעט ציפיות מהסרט, והוא אכן התעלה מעל כולן. חוץ מזה, אין ספק שכמה מהמשפטים שנאמרו בו יהפכו בקרוב (עם קצת מזל) לקאלט ישראלי.

למי שעדיין לא השתכנע, אמליץ לשמוע כמה מהמערכונים הקלאסיים של היפופוטם, ו/או לראות את החידושים לחלק מהם בגרסת הוידאו של שנות ה- 2000. ובשביל להיות ממש מאגניבים וכל זה, אז הנה גם כרזת הסרט:

המוסד הסגור - פוסטר הסרט (לחצו להגדלה)





כל הגוזז ציפורניים – היאורה תשליכוהו

24 08 2007

שאלה: שמעתי שאם אישה בהריון דורכת על ציפורניים, יש סכנה שהיא תעבור הפלה. האם זה נכון מבחינה הלכתית?
תשובה: רבותינו אמרו שהגוזז ציפורניים, קוברן צדיק, שורפן חסיד, ומי שמשליכן על הקרקע רשע. וזאת למה? מפני שציפורניים יש בהם סכנה שאם תעבור שם אישה מעוברת, עלולה להסתכן בהפלה, בגלל הרוח הרעה (מה זה 'רוח רעה' בפעם אחרת) שיש בציפורניים. אם בכל זאת הציפורניים נפלו על הארץ, אם מטאטאים את הבית אין לחוש בכך. לפיכך יש לאדם להזהר מאוד בגזיזית הציפורניים, להניחם בנייר ולהשליכם לתוך האסלה.

חושבים שהמצאתי את זה? תחשבו שוב. הקטע נלקח מתוך מדור דת במקומון כלשהו, של איזור הצפון (לא, זה ממש לא סאטירה. ויש שם גם משהו על גברים וקרמים לגוף, אבל הקטע הזה נראה לי הרבה יותר פיקנטי).