שחרור קיטור

26 11 2007

לפני מספר שבועות בלבד, ולאחר ציפיה ממושכת, הגיחה לאוויר העולם (וגם לאוויר המזוהם של ארצנו הקטנטונת) מארז "החבילה הכתומה". למי שיכול להרשות לעצמו, הרי שמדובר בעסקה דיי משתלמת: במחיר של משחק מחשב אחד (כ- 220 ש"ח בחנויות המובחרות וכל זה) מקבלים מספר משחקים – החל מ- Half-Life 2 המיתולוגי, דרך שני תתי-משחקי ההמשך שיצאו לו, ועד למשחקים קצרים אך נחמדים כמו Team Fortress 2 ו- Portal, עליו עוד ידובר בפוסט נפרד.

הסיבה שאני נותן את ההקדמה הזו, היא כדי שתבינו את התסכול שחשתי, דקות בודדות לאחר קריעת הניילונים מקופסת הפלסטיק הכתומה הזו. אתם מבינים, יכולתי לקנות את אותה החבילה בדיוק, להורדה ישירה (וחוקית) דרך האינטרנט – וזה אפילו היה עולה לי פחות (הפרש של דולרים בודדים אמנם, אבל עדיין). הסיבה שהעדפתי לקנות את החבילה בארץ היתה, בעיקר, כדי לחסוך לעצמי שעות הורדה ארוכות של כמה ג'יגות. בזכות קניית המארז בארץ, חשבתי לתומי, כל שאצטרך הוא להכניס את הקוד המגיע עימו אל תוכנית ההתקנה, ותוך דקות ספורות המשחק כבר יפעל בתוך מחשבי הקט. אך אבוי, איזו טעות מרה עשיתי..

למעשה, השלב הראשון בהפתעה הלא כל כך נעימה הזו, הגיע קצת לפני כן: עוד מהתבוננות באריזה האחורית, ניתן היה להבחין בטעויות גיור בסיסיות, כגון חוסר תיאום בין שמות המשחקים שבחבילה לבין התיאור שמופיע לצידם (תודה לפינקי ששם לב לכך) ועד לתרגום העילג ("חייל הנשקים הכבדים, שיודע לנקות חדרים" – מה הם חשבו לעזאזל?). אבל חכו, זו רק ההתחלה! שכן, לאחר שהכנסתי את הדיסק לכונן, ולמרות שחוברת (או יותר נכון- דף) ההתקנה טענה במפורש כי ישנו תפריט התקנה מסודר, אף חלון חדש לא קפץ אל מול עיני. אז נכנסתי לדיסק, כדי להבין מה הבעיה.. ומיד חשכו עיניי:

החבילה הכתומה - תכולת הדיסק הראשון

למי שלא שם לב לפרטים הקטנים, אגלה כי לא רק שאין אף קובץ autorun על הדיסק (אולי הם מצפים שהמחשב יבין בעצמו איזה מהקבצים להפעיל?), אלא גם שאף אחד מקבצי ההתקנה כאן לא מדבר באנגלית, שלא לדבר חס וחלילה על שפת הקודש. טוב, לא נורא, חשבתי לעצמי- שהרי התקנה ממוצעת כוללת בד"כ מספר לחיצות על כפתורי next, וזהו.. נכון? אז זהו, ששוב טעיתי. מסתבר שהחבר'ה באטארי ישראל לא טרחו אפילו לשים על הדיסק את הגרסה הכי חדשה של steam (למי שלא מכיר, זהו מנוע ההורדות החוקי שמאחורי כל העסק, ובדרך גם מנהל את רשימת המשחקים המותקנים), ולכן גם לאחר ההתקנה מהדיסק צריך היה להוריד עדכונים כבדים, כדי שהחיבור לשירות יתבצע  סוף סוף בהצלחה (ותודה לפינקי על העזרה, גם כאן).

וכל זאת, מבלי להזכיר את המאבקים שהיו לי עם מנוע ההורדות (החוקי, להזכירכם) עצמו- שלפעמים לוקה בסניליות קלה (אפילו שביקשתי בפירוש שיזכור את הסיסמא שלי), עולה רק כשמתחשק לו (או סתם נתקע), ובכלליות בעל ממשק שמרגיש קצת כבד מדי.

אם לסכם זאת במשפט אחד, חווית הקניה שלי מהמארז הזה היתה כמו בילוי בלונה פארק, ביום גשום במיוחד – המתקנים בפני עצמם הם עדיין כיף גדול, אבל עד שאתה מגיע אליהם, כולך כבר מכוסה בבוץ עמוק ודביק. כנראה שהיה עולה לי הרבה פחות עצבים, כסף וזמן להוריד את הגרסה הפרוצה של המשחקים האלו. האם זו התמורה שאני צריך לקבל לכסף שלי?

החבילה הכתומה - לוגו

(לינק לפוסט זה נשלח לאטארי ישראל, המשווקת ומפיצה את המשחק בארץ. את תגובתם [אם וכאשר תהיה כזו] אני מבטיח לפרסם כאן)





הסבר פנייך לתייר

22 11 2007

אל דאגה, לא הלכתי לשום מקום, והאימייל/רסס שלכם לא הפסיק לעבוד. פשוט היו עיכובים, אבל בקרוב יהיו בעיקר עדכונים – והמון. אז את היום נתחיל עם כמה שלטים שמסבירים פנים לתיירים הרבים הגודשים את ארץ הקודש.

ב"יד קנדי", אתר דיי מיושן שנראה כאילו נחת מהשמיים (אבל עם עיצוב מלפני כמה עשורים) יש שירותים גם לבנים, גם לבנות, וגם לחסרי עמוד שדרה:

יד קנדי - לחצו להגדלה

ואילו בבית שאן, מסתבר, שכחו לתרגם חלק מהמושגים לאנגלית:

היסטוריה בבית שאן - לחצו להגדלה

המטיילים דוברי העברית, בוודאי ישמחו לראות כי ליד קיבוץ דן אסור להשליך אשפה, ביחוד לא ליד שלטים שאוסרים על כך:

לא להשאיר אשפה - לחצו להגדלה

ועכשיו מסתבר שאפילו לירות על בתים כבר אסור במדינה הזאת – איפה הבריטים כשצריך אותם?

אין לירות על הבית - לחצו להגדלה

שתי התמונות האחרונות נמסרו באדיבות עמרי, שברגע זה ממש משמש כשגריר הבלוג בדרום אמריקה (בתקווה שבקרוב יהיו תמונות מעניינות גם משם). ולמי שזה לא מספיק, נקנח בתמונה מתאילנד, באדיבות אנה, יונתן ועופר:

במקרה של צונאמי - לחצו להגדלה

זה הכל להיום, אם יש לכם תמונות דומות לתרום אתם מוזמנים ליצור קשר, במייל שמופיע כאן או בתגובות.





פילה בחנות חרסינה

15 11 2007

אם יבקשו ממני לעשות מצעד של האנשים הכי ממורמרים שאני מכיר (לא שיש לי מושג למה שאצטרך לעשות כזה דבר, אבל נניח), כנראה שהילה תגיע לאחד המקומות הראשונים, אם לא הראשונה שבהם. וזה לא בהכרח דבר רע, שתבינו. שכן, כאן גם נמצא מקור כוחה של הילה- אשר מלבד אמצעי ההתמודדות הסטנדרטיים (מכות, קללות וכיוצא בזאת) עם העולם המרושע, היא גם יודעת לכתוב דיי טוב. נו, אתם יודעים, כולל ציניות במידה המתאימה, מודעות עצמית, ובעיקר עצבים ממוקדים ומנוסחים היטב. וחוץ מזה, מי יעז להתווכח עם אישה?
אז אחרי גנום (כן, אני בכוונה שומר על התעתיק), הגיע תורה של הילה לפתוח בלוג. התוצאה בינתיים ממש טובה, לעניות דעתי – ואני ממליץ גם לכם להכנס ולקרוא אצלה. רק תזהרו, שהיא לא תשנא גם אתכם יום אחד (מצד שני, זה כנראה לא באמת יהיה אישי ).





מרשתת 0.2

14 11 2007

לפני שהספקתי לכתוב פוסט כזה בעצמי (בעיקר בגלל שזה היה מיועד להיות פוסט ארוך, ואני עצלן רוב הזמן) – דור הקדים אותי, ורשם בדיוק את הסיבות שבזכותן פייסבוק מצליח כל כך, גם בקרב אלו שטענו בהתחלה שהם נגד כל הקטע הזה וכו'.
רק אוסיף ואומר, שאני באמת לא מבין למה מעריכים את האתר הזה בכל כך הרבה כסף. אז נכון- יש שם הרבה אנשים, שרובם המוחלט כנראה רושמים בעיקר את הפרטים והמידע הנכון עליהם (גם אם רק חלק ממנו), אז נראה שאין פלטפורמה טובה יותר מזו לשיווק מבוסס/מונחה תוכן. אבל עדיין – אני את הבאנרים והפרסומות לא רואה אף פעם (פוסט נפרד על הרחבות לפיירפוקס עוד יגיע), ובכלל, אני בספק לגבי היעילות של שיווק-מבוסס-צרכן (או איך שלא תקראו לזה)- לא משנה כמה ספאם ישלחו לי לתיבה, המוצרים שאני אקנה יהיו שילוב של הצורך ודעת החברים/אתרים מקצועיים בנושא. אמנם גם מושגים כמו "צורך", "מקצועי" ו"מרכאות" הם לא בדיוק ערכים אובייקטיביים, אבל עדיין. נו, הבנתם את הרעיון.

בכל מקרה.. חזרה לנושא המקורי. למי מכם שכל התוכן שמבוסס רק על מה חברים שלכם עשו באותו היום נמאס, בוודאי תשמחו לשמוע שגם לכך יש פתרון!
ראשית כל, קיים ה- isolatr, שירות מופלא אשר כל מטרתו הוא להגיד לכם איפה חברים שלכם לא נמצאים. רוצים להתבודד? רוצים קצת שקט? זה בדיוק המקום בשבילכם (ושימו לב, יש גם דף FAQ שמסתתר שם).
שנית, אתר FirstLife אשר מזכיר לכולנו, שהרבה לפני כל משחקי הרשת האלו, היו חיים בחוץ. חיים מופלאים, שהחברות בה היא חינם לחלוטין (לא כולל מוצרים נלווים, כמובן), שויש בה כבר למעלה מ- 6.5 מליארד משתמשים.. ושלא לדבר על הגראפיקה המדהימה! חוויה שלא מהעולם הזה.. או שכן.
ולסיום, אתר שבניגוד לשני הקודמים אינו סתם דמה, אלא באמת (סוג של) פעיל – הלא הוא Hatebook (ותודה לפליקס). בדיוק כמו פייסבוק, רק להפך. אדום במקום כחול, שנאה במקום חברים, רכילות במקום מחמאות. אני כבר שם, ואתם?

Isolatr - FirstLife - Hatebook





עוד כמה תהיות על המקום עלינו

11 11 2007

בעקבות ההצלחה של הפוסט הקודם, הנה עוד כמה נקודות:

  • אם בסופר יש הנחות, למה בבית זונות אין אנחות? (ולא, לא באמת בדקתי את הנושא)

  • אם משקפיים ומסכים של פלאפונים/אייפודים/וכו' מנקים עם מטלית מיוחדת כזו.. עם מה מנקים את המטלית?

  • אם זורים (או נמנעים מכך) מלח על פצעים – מה שמים על עקיצות של יתושים? (תודה למיטל)

  • נכון יש את הקטע הזה, שבקורסים צבאיים החניכים המצטיינים מקבלים את הכומתה/סיכה/סמל/שתן של המפקדים שלהם? עכשיו, אם המפקדים עושים יותר ממחזור אחד, אז מה הם נותנים בפעם הבאה?

  • אם כספומט נותן כסף, ו-וידאומט נותן וידאו.. מה עושה סוציומט? (תודה למיטל, שוב)

  • במצלמפונים של היום אפשר לעשות אפקטים שגורמים לתמונה להראות "כמו פעם" (חום-צהוב כזה), גווני אפור וכדומה. אבל בעצם, גם כשמצלמים רגיל האיכות לא משהו – צבעים דהויים, תמונה מרוחה, וכדומה. נראה לכם שבעוד כמה שנים, כשהם סוף סוף ישתפרו, יהיה אפקט "כמו המצלמפונים של פעם"?

  • אם באוסטרליה המים באסלה יורדים בכיוון ההפוך, מה זה אומר לגבי השימוש בברגים? והאם זה משפיע על חוקי הפיזיקה? (תודה לרב חובל ויוני)

  • אומרים שכל שנה צריך להתחסן מחדש נגד שפעת, כי הנגיף עובר מוטציה. אבל אם זה נכון, אז מי הקורבן שמשלם את המחיר בכל שנה מחדש, כדי שיבנו עליו את החיסון?

  • כשמוכר אבטיחים משגיח על הדוכן של עצמו, אפשר להגיד שהוא בעצם מאבטח?

  • נכון יש את המחקרים האלה, שאומרים להשמיע מוזיקה קלאסית לתינוקות כי זה מפתח את החשיבה, יצירתיות וכו' – אז מה יקרה אם נשמיע להם מוזיקה (לא פיצוצים, רק מוזיקת רקע) של משחקי מחשב?

  • כשזובין מהטה שומר נתונים, זה בעצם Mehta-Data?

  • ולמה לעזאזל אי אפשר לחפש משהו, כל דבר, בגוגל-תמונות, מבלי להגיע לתמונות פורנו כבר בעמוד החמישי (וזה עוד במקרה הטוב)?





חוויות מהצפון, חלק שלישי (ואחרון)

8 11 2007

אמנם עבר זמן, אך אף פעם לא מאוחר מדי לבדיחה נוספת. מי מכם שזוכר, נסעתי לטיול קצר בצפון אי שם בקיץ האחרון – ועל כך כבר רשמתי גם רשמתי. אך מסתבר כי שכחתי סיפור אחד מעניין:

תארו לכם כיצד ירגיש תייר זר בארץ, אשר מגיע לעיר כה היסטורית כמו טבריה. מכיוון שהוא רעב, עוצר הוא בצד במסעדת בשרים הממוקמת בכניסה הדרומית לעיר – אך מה רבה היא תדהמתו, כאשר מנסה הוא להבין את המנות המוזרות אשר מגישה אותה מסעדה. מנות כמו Shishlik (Turkey), Just one Shipud, Duck Liver, Turkey Bools, אשר לצידן אפשר להזמין עוד קינוחים: Humus Plat, Bavaria Craem, Mousse Chocolate Coofe. וכדי להוריד את הכל, מומלץ לשתות White in Glass.

וזו רק ההתחלה. לא מאמינים לי? תראו בעצמכם: (לחצו על התמונות כדי לקבל גרסה מוגדלת)

מנות עיקריות - לחצו להגדלה לחצו להגדלה

ולסיום, חשוב להדגיש שבסחנה, אסור לסלעים לקפוץ:

קפיצה של סלעים - אסורה! (לחצו להגדלה)





שיר הלל לגרעין

4 11 2007

השיר הבא נכתב לפני כמעט שנה, ע"י עבדכם הנאמן ובשיתוף פעולה עם ידידה מהצבא בשם נעה א' (כמו שאתם יכולים לנחש- היא השתחררה, אני עדיין לא. מפתיע?). בכל מקרה, נזכרתי בו לא מזמן, ומכיוון שהוא עדיין רלוונטי (לצערנו), הנה זה:

.

אחרי שהפציצו את בגדד,
פתאום קם לו אחד-
איש עם זקן,
אי שם באיראן;
גרעינים מאוד הוא אוהב,
אך בוש אותו אינו מחבב


פזמון:
הו נב”ק, הו נב”ק-
בקרוב כולנו נהיה כאן אבק!
הו נב”ק, הו נב”ק,
עוד רגע הכל יושמד


אחמדינג’אד את העצבים של העולם הדליק,
ואת ההעשרה הבטיח להפסיק..
אך בפועל הצנטריפוגות עדיין מסתובבות,
למרות שחלקן, לפעמים, מתפוצצות..


אז שלחו אליו שליחים,
שאיימו איומים- במגוון של דרכים,
והאיראנים על כולם מצפצפים;
“חבר’ה, די!” אמרו להם באו”ם,
אך הפרסים הפסיקו את המו”מ


פזמון:
הו נב”ק..

“מלחמה בתוך מספר חודשים”-
העיתונים כבר זועקים!
בפועל איש להם אינו שומע,
כיצד זה יסתיים? אף אחד אינו יודע..


אך זכרו זאת, ילדים יקרים-
ההיסטוריה על עצמה תמיד חוזרת,
ואותנו מלמדת-
שכל אימפריה בסוף נופלת..


פזמון:
הו נב”ק..

. ויקיפדיה - נשק להשמדה המונית.