מחוקקים עצמם לדעת

31 01 2008

לפני:
"איזה כיף ליסוע על כביש מהיר, הרוח מנשבת על פניי ו.. היי, הנה דוגמנית בגובה 50 מטר! והנה מכונת כביסה שאפשר להכניס בה את כל הבית! חווית הנהיגה כה מהנה, כשיש שלטים הזויים לצד הדרך.."

אחרי:
"ואוו, מה זה?! למה כל עמודי הפרסום פתאום ריקים? מעניין מה קורה שם.. אולי נגמר התקציב? אולי בדיוק מחליפים? אני רק אציץ לעוד רגע מהחלון ו.. *בום!* … אחח, אם רק היו שלטים רגילים כמו תמיד, זה לא היה קורה!"

ובינתיים בתל אביב (בית קפה ליד הסינמטק), לא כל כך יודעים לקרוא ערבית:
נסו לקרוא את השורה בערבית - לחצו להגדלה

ואלו הם התוצאות הצפויות משני החוקים, אשר נראה כי השפיעו ביותר על הנוף העירוני שלנו בשבועות האחרונים. שניהם מחזירים אותנו כמה וכמה עשורים לאחור, אך אין זה בהכרח דבר רע (לפחות בהקשר האחרון).





אינדיאני, כומר או צנחן בריטי?

27 01 2008

מאז שחר ההיסטוריה, חיפש האדם המודרני אחר מוטיב ההומור האולטימטיבי, זה שיהפוך אותו למסמר הערב. נו, אתם יודעים: נשים ירצו לצחוק לצידו, גברים ירצו, אה.. להצחיק כמוהו. וכך, המוני אנשים בילו את מיטב שנות חייהם בנסיונות כושלים למצוא ולנסח את אותה הבדיחה, הפאנץ' האחד והיחיד, אשר תמיד תפתיע את הסובבים ולעולם לא ימאס ממנה – החל מאמהות פולניות, דרך בריטים גאונים, ועד למדענים מדופלמים.

אך רק בזכות גבל, נזכרתי שהבדיחה הטובה ביותר היא (איך לא) על בלונדיניות. או שלא.





מטה מטה שעל הקיר

26 01 2008

מישהו בעבודה הפנה את תשומת ליבי לנקודה מעניינת:
"מטה" היא מילה שלא רק שיש לה שתי משמעויות אשר אינן קשורות אחת לשניה (מצד אחד מקל לצורך הליכה או הצבעה, מצד שני סגל או אוסף כלשהו של אנשים), אלא שאותן שתי משמעויות חוזרות בדיוק במילה המקבילה לה באנגלית (Staff, כמובן).

ואם זה לא מספיק, אז הוא טען שיש עוד 2-3 מילים עם תופעה דומה, בשתי השפות. למישהו יש מושג מה הן? (לא, אין לי את התשובה, וזה לא חידה מתוחכמת שכזו, עם משחק מילים מעצבן כלשהו. אני באמת שואל, כי אין לי רעיונות)

.גנדאלף - האיש, המטה והכובע האפור.





צה"ל- צעיר, ההגיון לא פה!

23 01 2008

"טוב, אתם שם, חיילים! לכו לשם – רואים את הצמחיה? את כל האבנים תשימו בפח השחור, ותזרקו לצפרדע" – ואני עוד חשבתי שהטירונות היתה מיותרת.. כן, קוראיי היקרים, כך בדיוק נראה יומי הראשון בתור טוראי בצבא ההגנה לישראל. ואם באותו היום זה עוד נראה לי כמו גחמה מוזרה אך עוברת, הרי שככל שחלפו השנים הפנמתי את הדיבר ה- 11: "לא תערב הגיון עם חאקי". אז מבלי להכביר במילים נוספות, נעבור מיד למיצג ה.. ובכן, דברים מוזרים שמצאתי במגוון של בסיסיים ומקומות צבאיים בשנים האחרונות.

כמו כל חייל טוב, נתחיל בבקו"ם – שם, מסתבר, אין כניסה לבעלי קוצב לב. זאת לעומת השקם של בה"ד 8 (הידוע יותר בכינויו "נו, זה שליד וינגייט ויש בו מלא מדריכות [ומדריך זכר אחד?] של ספורט" ), שתמיד פתוח – רק אל תשכחו לזגור את הדלת:

ומה עם משה קצב?.ולגזום אותה, גם אפשר? - לחצו להגדלה המקורית

לאחר מכן המשכתי במסעי אל הלא-נודע, והצלחתי למצוא שני מקומות מעניינים לא פחות – מסתבר שבאחד הבסיסים, אסורה הכניסה לאף אחד – מלבד צה"ל (השלט נמצא כבר בתוך בסיס צבאי, אם זה לא היה ברור מאליו), ואילו בשני, לעומת זאת, מותר להכנס אך ורק בהופעה מרושלת:

ואם לא קוראים לי צהל? - לחצו להגדלה המקורית . מה לגבי כניסה בדלת? - לחצו להגדלה

בהמשך, נמצאו שלטים עם הוראות מעניינות ביותר לגבי דברים אחרים שמותר, אסור או לא-ברור-איך לעשות:

ודברים אחרים, מותר לעשן? - לחצו להגדלה המקורית . בקרוב גם על מזגנים צהליים? - לחצו להגדלה המקורית

מרוב איסורים, התחלתי לאבד את הדרך, לא הייתי בטוח כיצד להמשיך. מזל שיש שלטים גם בשביל מקרים כאלו:

הסיגריה מגיעה לפני או אחרי הזריקה? - לחצו להגדלה המקורית . לא סתם קיר גבוה, אלא עם שלט לידו! - לחצו להגדלה המקורית

ואז הגעתי למסקנה מדהימה: חלאס עם הוראות, נמאס מהכל, אני צריך חופש! מיד לקחתי עימי סנדביץ' והחתמתי דרכון:

‘פס’ הינה מילה שהשתמרה בצבא עוד מתקופת המנדט הבריטי - לחצו להגדלה המקורית . ארזת את השקית לבד? - לחצו להגדלה המקורית

ואלו הן הנקודות העיקריות מהמסע שהיה עד כה, בתקווה (או שלא?) שלמצוא עוד הרבה תגליות כמו אלו בעתיד..





גיצים עליך, ישראל

19 01 2008

זה לא כזה מעניין, אני יודע. אבל נראה כאילו בכל אתרי החדשות מתעלמים מהתופעה שפוקדת אנשים רבים בכל רחבי הארץ – ומישהו חייב להיות זה שירשום על כך, יחשוף את התרמית וכו'.

כן כן, גבירותיי ורבותיי, אני מדבר על.. החשמל הסטאטי. אם פעם חשבנו שמדובר באלמנט שולי, אשר רובנו (חוץ מבעלי תספורת האפרו) שכחנו אותו מיד לאחר הניסויים עם הבלון והסוודר בכיתה ד'. אך ממש כמו צביקה פיק, צבי הנינג'ה ושאר מוטציות מהעשור הקודם, נראה כי בחורף הזה גם החשמל הסטאטי החליט לחזור אל חיינו – ובגדול.

למי מכם שלא מעודכנים, הנה הסיפור, בקצרה: בימים האחרונים התחלתי לקבל "זרמים" מכל מיני חפצים ברחבי המשרד (וגם קצת מחוץ לו). זה התחיל עם כל מיני ידיות, דלתות ושאר חפצים אשר חושפים חלקי מתכת – עד כאן נשמע יחסית הגיוני, עד שנזכרים בכך שכמות הפעמים שבה התופעה חוזרת על עצמה ביום בודד היא דו-ספרתית. ועוד פחות הגיוני, כאשר הדבר קורה לא רק במגע עם מתכות, אלא גם במגע עם חפצים אחרים, בגדים, ואפילו אנשים אחרים.

לאחר שהבנתי שלא מדובר במקרה חד פעמי או מקרי, שאלתי עוד חברים מסביבי – ומסתבר שהתופעה הזו חוזרת גם אצלם בימים האחרונים – אם כי לא אצל כולם. לאף אחד אין הסבר ברור או חד-משמעי, אם כי לפי ההגיון המדעי נראה כי מדובר בשילוב של מזג האוויר עם כמות הבד (וביחוד הפליז) הרבים שלובשים בתקופה שכזו. יחד עם זאת, זה אינו החורף הראשון שבו אני לובש פליזים וכיוב', אך איני זוכר תופעה בהיקף רחב כמו זה בעבר – ושוב, אני לא היחיד בעמדה זו.

מכיוון שלא היתה לי סבלנות לחקור לעומק את הנסיבות, החלטתי לעבור לשלב הבא – וכמיטב המסורת האנושית (מאז המצאת האש, דרך המצאת הגלגל ועד לבובות פרבי) החלטתי להשלים עם העובדה שהיא פשוט קיימת, ולנצל אותה לטובתי, או לרעתם של אחרים. מה אפשר לעשות עם זה, אתם שואלים? בואו ונראה..

  • יצירת גנרטור גיבוי – תקופת החורף מועדת להפסקות חשמל, קצרים ושאר תקלות, אז למה לא לנצל זאת כדי להכין לעצמכם גיבוי תוצרת בית?
  • מציאת מדפסת – טוב, זה לא באמת קשור, אבל מסתבר שמדפסות "לייזר", כמו גם מכונות "צילום", משתמשות למעשה בחשמל סטטי כדי לפזר את הדיו (שמגיע בצורת אבקה יבשה) על גבי הנייר. מעניין לדעת.
  • ויכוחים דתיים מיותרים – האם מותר להשתמש בחשמל סטטי או לא? ומה אם זה לא בשליטתנו בכלל, כי הוא נוצר בכל מקרה? לבד"ץ הפתרונים.
  • ניסויים מדעיים – כל מיני דברים קטנים כאלה, שמשמשים אותנו ברקע של היום-יום, מסתבר.
  • אוהל מגניב – אפשר לנסות ליצור חשמל סטטי סביב התקרה, וכך לסמר את שערותיהם של כל הנכנסים אליו.
  • גניבה – לחילופין, אפשר לגנוב את החשמל הסטטי ממי שכבר יש לו יותר מדי ממנו.
  • הפחדה והתרעה – השימוש הכי נפוץ, כמובן. פשוט להעביר את החשמל לאנשים אחרים, בין אם ישירות או דרך חפצים (לאחרונה גיליתי, בדרך הכואבת, שאפשר אפילו דרך פלסטיק.. אם כי גם לזה אין לי ממש הסבר).
  • הריגה – גם את זה אפשר לנסות, אם כי לא מומלץ.




תזכורת זה

15 01 2008

כשרוצים לוודא שמישהו בכלל קורא את מסמך-עשרות-העמודים שכתבת, יש קטע כזה, שמכניסים כל מיני משפטים ו/או מילים לא הגיוניות – תקועות סתם כך, באמצע המסמך. יש המתחכמים עוד יותר, ומכניסים מפרים לאהגיוניים בגראפים, משפטים שלמעשה סותרים את מה שנאמר רגע לפני כן, ועוד כל מיני שטויות שכאלו.

יום אחד (כלומר, תקופה של כמה חודשים, שתתרחש איפשהו בין עוד חצי שנה לבין עוד שנה וחצי, כנראה) כשאטייל ברחבי העולם, אשלח יחד עם כל התמונות המדהימות-מהממות של נופי חוצלארץ שתמיד שולחים לחברים/משפחה, גם כמה תמונות שצולמו בעצם בארץ. נראה מי ישים לב.
ואל תדאגו, גם אתם תקבלו אותן.. איכשהו. רק שהבלוג ימשיך לחיות עד אז 😉





בימים ההם, בזמן הזה

14 01 2008

"פרשה חדשה מזעזעת את המדינה! תחקיר חדש חושף: נערים בגילאים 15-20 סוחרים בגזוז, בהיקף שטרם נראה כמותו מעולם.

משקאות הגזוז השונים מיובאים לארצנו מזה מספר חודשים, ונראה שבזמן הקצר הזה הם הספיקו כבר לצבור אהדה רבה בקרב כלל האוכלוסיה. לפני מספר שבועות התגלתה תופעה חדשה, של צעירים אשר נפגשים בבתיהם ושותים את המשקה המרענן, לצד משחקי קלפים סוערים במיוחד. לפי דיווחים שונים, שהתקבלו מאזרחים מודאגים בכל רחבי המדינה, מפגשים אלו לעיתים מובילים להתפרעות וגילויי אלימות שונים, בין אם פיזיים ובין אם מילוליים, בקרב הנערים והנערות. עקב כך, עלתה הצעה בכנסת להגביל את גיל המינימום למכירת משקה זה – אך טרם התקבלה החלטה סופית בנושא.

אולם, כפי שמתגלה בפרשה חדשה זו, נראה כי הצעירים שבינינו כבר מתכוננים לשלב שבו החוק יעבור: מסתבר, כי חבורה המונה עשרות ילדים מכל רחבי גוש דן, הפעילה רשת ענפה אשר מכרה את המשקה המוגז לנערים אחרים, ועוד במחיר מופקע במיוחד. כפי שחושף כתבנו, הנערים השתמשו בקווי הטלפון של חברת בזק כדי לתקשר זה עם זה, וכך התגברו על קושי המרחק. את הקשר עם הלקוחות ניהלו על פי רוב הנערים המבוגרים יותר שבחבורה, שכן רק הם מורשים לנהוג בכלי רכב ממונעים. ואם הנכם סבורים כי התיאור עד כה אינו חמור דיו, הרי שלכך מתווספת עבירה נוספת: מכיוון שבחלק ניכר מהבתים עדיין לא הותקנו קווי-טלפון סדירים, חלק מהשיחות התבצעו באמצעות חיבור פיראטי למרכזיות של חברת 'בזק' – אשר עד לרגע כתיבת המאמר, לא התקבלה תגובתם בנושא.

לאחר שנעצרו הנערים, טענו להגנתם כי כל שאיפתם היתה לבלות בנעימים עם החברים, ולא התכוונו להרע לאף אחד. אין ספק, כי ללא קווי הטלפון ואמצעי התחבורה, אשר נעשו זולים וזמינים יותר מבעבר, פרשה שכזו לא היתה מגיעה כלל למימדים שכאלו. האם אנו צפויים לחזות בעתיד במקרים נוספים, בהם נערים צעירים מדרדרים את רמות המוסר תוך ניצול קר של מיטב הטכנולוגיה העומדת לרשותם? אין לדעת.. "

עבירה על החוק היא פשע לכל דבר, ללא קשר למניעים או לכוונות המקוריות של הפושע. אבל התיאור למעלה נשמע קצת.. ובכן, פשוט מגוחך, נכון? (ולמען הסר ספק- בדיתי אותו ממוחי בלבד, עם מספר תוספות של ladychopsticks)

נראה כי עיתונאים שמחפשים כותרות רעשניות, או סתם אנשים צרי מוחין, מתקשים להודות בכך שהטכנולוגיה טובה לנו (וכשאני אומר "לנו" אני מתכוון לכלל האנושות, או משהו מפוצץ וקיטשי שכזה) לא פחות משהיא מזיקה לנו, ולהפך. כשהאדם שולט ביצירותיו, אין הוא יכול להאשים אותן בכך שדרדרו אותו – בסופו של דבר, הכל נמצא בשליטתנו, לטוב ולרע.
דגלאס אדאמס ז"ל, אשר מחזיק כרגע בתואר הבלתי מעורער "הסופר האהוב עלי ביותר בכל הזמנים" (מצד שני, אני מתבייש להודות שאיני קורא יותר מדי ספרים), ניסח זאת בצורה מדויקת וחדה כשאמר:

Anything that is in the world when you're born is normal and ordinary and is just a natural part of the way the world works.
Anything that's invented between when you're fifteen and thirty-five is new and exciting and revolutionary and you can probably get a career in it.
Anything invented after you're thirty-five is against the natural order of things.

אם כן, מה יחשבו עלינו בעוד כמה עשורים? האם הם יצחקו בלעג רב, או שנושאים כמו אלו רק יחמירו? אני מקווה שנקבל קצת פרופורציה, או לפחות נמצא דברים חדשים להתלונן עליהם, כמו כל פולני טוב. ואגב, אם כבר מדברים, אז גם עידן זיירמן כתב משהו על התופעה המגוחכת הזו.