עד הביט האחרון

29 02 2008

כאילו לא עברה (כמעט) חצי שנה מאז הדיווח על קרטיב ICQ, ועכשיו מסתבר שהם מתכוונים לשווק לנו גם משחת שיניים:

Ynet מחשבים - מי צריך משחת שיניים של אייסיקיו?

למה זה טוב? לא ממש ברור. אולי בשביל שאמהות פולניות יוכלו לשלוח את ילדיהן לנקות את הפה, אחרי כל התועבה שמצטברת באינטרנט. רק באינטרנט, כמובן (אבל גם על זה כבר אמרתי את דעתי, זוכרים?)

בכל מקרה, מסתבר שבחברת עלית החליטו להקדים תרופה למכה, ולשווק מוצר משלהם – אשר גם הוא מיועד לקהל הגיקים, המתכנתים וכיוצא בזאת:
מקומפלת - עד הביט האחרון

ואולי, בעצם, המוצרים הולכים יחד – ממלאים את הקיבה בביטים, ואז שוטפים את השאריות בעזרת ICQ.

(רעיון מקורי באדיבותו של גיא ולד, עם ביצוע מחודש של עבדכם הנאמן)

מודעות פרסומת




דור שלם דורש שיחה

26 02 2008

לפני מספר חודשים עברתי גם אני לרשת הדור השלישי – לא כי אני מאמין גדול בשיחות וידאו (ובכלל, אמונה לא אמורה להיות בדברים אבסטרקטיים יותר?) אלא פשוט כי היה מבצע יחסית משתלם, ועוד כל מיני פרטים טכניים (כמו גלישה מהירה, תמיכה באפליקציות חדשות וטובות יותר, וכו'. ככה זה כשאתה גיק, כנראה).

לפני המעבר, הייתי מנוי (בחינם) על שירות יחסית פשוט, אך לדעתי מדובר בהמצאה הגאונית ביותר מאז המצאת ה- SMS עצמו: שירות אשר מאפשר לדעת אילו שיחות פספסת כאשר המכשיר היה סגור (או מחוץ לאיזור קליטה), גם אם מי שהתקשר אליך לא השאיר הודעה קולית.

לאחר המעבר לדור השלישי, שמתי לב שפתאום הפסקתי לקבל הודעות מהשירות הזה. בהתחלה חשבתי שאולי אף אחד לא מחפש אותי (הגיוני, בצורה מסוימת), או שסתם מדובר בתקלה זמנית או צירוף מקרים שכזה. כעבור מספר שבועות וכמה בירורים עם חברים, זה כבר התחיל להיות חשוד יותר. אז כמובן שמיד התקשרתי אל מוקד שירות הלקוחות (משימה לא פשוטה בפני עצמה), ולאחר מבוכי המענה הממוחשב וכמה טלפונים נוספים – התבשרתי על ידי נציג רשמי, כי שהשירות לא נתמך מרגע שמעבירים את הקו לרשת הדור השלישי.
למה? ככה.
מתי יהיה אפשרי? לא ידוע.
אז למה לא אמרו לי כשעברתי? בעיה שלי, כנראה.
האם מדובר בנושא זמני, או חדש? מסתבר שלא.
האם למישהו יש מידע נוסף בנושא? אשמח לשמוע!

אם השירות היה ניתן בתשלום סמלי, ניחא. אבל לבטל שירות בסיסי, מבלי ליידע את הלקוח? חבל שאין חוקים נגד זה.
אני לא בטוח מה המצב ברשתות של סלקום ופלאפון, אבל אם אתם במצב דומה, כדאי לנדנד למוקד שירות הלקוחות של אורנג' – אפשר להגיע ישירות למענה אנושי, ואפילו בשיחת חינם, אם מחייגים *663 (כוכבית-שש-שש-שלוש) מכל מכשיר ברשת.
לאלו שעדיין לא עברו לדור שלישי, אגב, אפשר להתקשר ולבקש בחינם את שירות "שיחה שלא נענתה ב- SMS".





נפל ברשת

23 02 2008

נראה לי שנושא הפוסטים המאוס ביותר הוא מסוג ה- "מכירים את זה ש" או "אתה יודע שאתה [השלם את החסר] כש..", ואילו האתר הכי מסוקר במדיות השונות בחודשים האחרונים הוא פייסבוק.
אם כן, מה יכול להיות יותר מעצבן מלשלב את שניהם יחד? קבלו את.. מדריך המכורים לפייסבוק – אשר מנוסח בלשון זכר רק בשביל הנוחות וכל זה!

  • קודם כל- אתה יודע בדיוק מה כל חבר שלך עשה, מתי, עם מי, ומה לבשו שם – אבל לא כי דיברת איתם, אלא פשוט לפי ה- news feed בפרופיל שלהם (או למתקדמים מביניכם: שילוב של שורת סטטוס עם טאגים בתמונות, ולפעמים גם כתיבה על הקיר). ממש כפי שמדגים זאת הסרטון הבא:
  • כשאתה כן מחליט לתקשר עם אנשים, אתה עושה את זה דרך הודעות בפייסבוק בלבד..
  • … ואתה בודק את ההודעות בפייסבוק בתכיפות יותר גבוהה מאשר את תיבת הדוא"ל שלך.
  • וכשאני אומר "בודק את ההודעות בפייסבוק", זה כולל גם דרך הפלאפון.
  • הסעיף הקודם בכלל לא הפתיע אותך. למעשה, אתה לא זוכר איך הסתדרת לפני זה בחיים.
  • פגשת אנשים חדשים במסיבה או אירוע כלשהו? אין צורך לבקש מהם אף פרט, אלא רק לזכור את השם שלהם – ואז לחפש בפייסבוק.
  • ניתן גם ללכת על האפשרות ההפוכה, למרות שזה פחות רצוי:
  • בכל שבוע אתה מוסיף לפחות כמה חברים חדשים, אך מצד שני בטוח שעוד רגע כבר לא יהיה את מי להוסיף – פשוט נראה שלכולם כבר שם.
  • וכשאתה מוצא מישהו חדש להוסיף, אתה בטוח כבר מכיר לפחות שליש (אם לא יותר) מהחברים שיש לו כיום באתר.
  • כמובן שרק לאחוז בודד מהחברים שלך, יש יותר חברים באתר מאשר שיש לך.
  • ואתה מכיר לפחות עשרה אנשים שהספיקו להצהיר "אני לא נרשם לאתר המשוקץ הזה!", אך נכנעו כעבור מספר שבועות.
  • התרגלת כל כך לזהות אנשים לפי התמונות שהם מעלים (או מעלים בשבילם) לאתר, שבפגישות אמיתיות אתה לא מבין לאיפה נעלמו משקפי השמש שלהם, השיער המוזר או שאר אפקטים של פוטושופ שלא באמת קיימים במציאות.
  • באמת, שמתם לב שרוב תמונות הפרופיל מכילות משקפי שמש ו/או בובה כלשהי (רצוי של בובספוג)? מסתבר שמישהו כבר חשב על זה לפנינו:
  • בהמשך לאותו סעיף, כשאתה עובר על תמונות במחשב, אתה מזיז את העכבר עליהן די לזהות את האנשים – ולא מבין למה לא קופץ ריבוע עם השם של הבנאדם שבתמונה.
  • ובכלל, במפגשים חברתיים למיניהם – אם שואלים אותך מי אתה, או מאיפה – לא צריך להעיד על העיר או העיסוק שמהם אתה מגיע, כי כל מה שמגדיר אותך זה הקבוצות שפתחת באתר.
  • שלא לדבר על קבוצות שאחרים פתחו על שמך.
  • וכמובן שברגע שאתה מתחיל תחביב חדש, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להצטרף לקבוצה המתאימה בנושא (או לפתוח כזו). אפילו אם מדובר בתחביב זוטר כמו שינה או ליטוף אלפקות.
  • כבר מזמן גילית שאי אפשר להצטרף ליותר מ- 200 קבוצות:
  • יותר מדי קבוצות

  • חוץ מזה, אין לך בעיה להוסיף גם חברים שלא ברור מי באמת עומד מאחורי הפרופיל שלהם. אלא אם כן אתה גר במרוקו.
  • וכמובן שגם עשית כל מבחן אפשרי – כי מי צריך תואר אקדמאי כשאתה כבר יודע איזה צבע אתה, מה היית היית בגלגול הקודם, ואיזו חיית מחמד הכי תתאים לך. נראה שהדבר היחיד שחסר אחרי כל זה, היא אפליקציה שתלמד את ההורים איך להשתמש בוידאו הביתי.
  • אתה צוחק ממשחקי המילים הכי מטופשים (הגיוני, אחרת לא היית קורא [או כותב] כאן):
  • Facebook - a fan - Fan Page

  • יש לך קטגוריה בבלוג, שמיועדת אך ורק לפוסטים על פייסבוק. לחילופין, קבוצה נפרדת במסנג'ר, המיועדת לאנשים שהכרת רק דרך האתר הזה.
  • ואם כל זה לא מספיק לכם, אז לאחרונה גם הילה, לירון, האיש, Ynet ואפילו עידו קינן כתבו על הנושא.

ולסיום, רק עוד סרטון פארודיה אחד, בשביל הקינוח (אם אהבתם, יש עוד כמה בטור של נענע בנושא):





איזהו גיבור, הכובש את יצר המיחזור

18 02 2008

כשהיינו ילדים, היו לנו חיילי צעצוע ושאר בובות. כשגדלנו, עברנו לשחק בסימס ומגוון של משחקי תפקידים (בין אם במחשב או בנייר), ועכשיו.. ובכן, עכשיו נראה שיש לנו את גיבור הגיטרה (לא להתבלבל עם גיבור סברינה – זה דבר שונה לחלוטין).
ממעבר מהיר על רשימת הצעצועים והמשחקים השונים שציינתי כאן, ניתן להבחין במספר קווי דמיון ביניהם- קודם כל, המשותף הראשון לכל המשחקים הוא שאפשרו לנו, כמו כל משחק ראוי לשמו, לברוח מהחיים האפורים שלנו אל תוך עולם מקביל ושונה, בו אנחנו שולטים כיד הדמיון. כמו כן, ככל שהתקדם הזמן, כך השתכללו גם אמצעי הבידור (או במילים אחרות- הטכנולוגיה), והפכו לאינטראקטיבים, גדולים ונוצצים הרבה יותר. אך לא די כאן! שכן, עם הזמן הבינו היצרניות את הבסיס לכל חברה קפיטליסטית-עולמית מצליחה: אם יש לך מוצר מצליח ביד, פשוט תמשיך לייצר לו עוד ועוד העתקים והמשכים.

אם עדיין לא הבנתם, נסו רגע לחשוב על סדרת משחקי הסימס- משחק אשר התחיל עם ביקורות מעולות, ולמרות שכבר בהתחלה טענו הספקנים שהוא ילדותי מדי, בסופו של דבר הוא נחשב ללא פחות ממהפכני לזמנו, ושבר הרבה מאוד קופות בדרך (באנגלית זה נשמע יותר טוב). אך עם הזמן התרגלנו לרעיון, ולאחר שצצו לז'אנר החדש הזה לא מעט חיקויים (שסה"כ היו דיי גרועים), נראה היה שבסופו של דבר הוא מתחיל להמאס על השחקן/ית הממוצע. אך האם דבר זה הפריע לחברה המשווקת אותו לדחוף לנו עוד ועוד תוספות? חס וחלילה! התוספות פשוט המשיכו להגיע, בזו אחר זו, עד שזה כבר הגיע לרמות מגוחכות. שהרי כל עוד יש מי שיקנה את הזבל שלך, איזו סיבה תגרום לך להפסיק לייצר אותו?

ובכן, אני חושש שאנו עומדים לצפות בתהליך דומה גם בסדרת משחקים נוספת – והיא, כמובן, Guitar Hero. לאחר ההכרזה על משחק המשך חמישי (או יותר?) בתוך פחות משלוש שנים, משהו הדליק אצלי נורה אדומה.
אני מודה, לא יצא לי עדיין לנסות את המשחק בעצמי – ולא כי אני סולד ממנו (בניגוד ל- DDR שהגיע קצת לפניו, וכיום בעיקר גורם לאנשים מבוגרים להביך את עצמם במקומות ציבוריים) או מתנגד לרעיון שעומד בבסיסו, חס וחלילה, אלא פשוט כי.. אתם יודעים, היו דברים חשובים יותר. אפילו יותר מכך- אין לי ספק שאכן מדובר בקונספט חדש שלא נראה כמותו בעבר, ובשילוב עם קלאסיקות רוק מהעשור שבו נולדתי, הרי שזה הדבר הראשון שיגרום לאנשים כמוני רק לבזבז עליו עוד ועוד מזומנים. אבל עדיין- כל כך הרבה המשכונים בתקופה כל כך קצרה? בתור מתבונן מהצד, אני לא יכול שלא לקבל את התחושה שלוקחים את אותה התבנית בדיוק, ומחילים אותה בכל פעם על שירים אחרים, בצבעים אחרים – ללא שום חידוש אחר.

כמובן שמכאן אפשר רק להתדרדר, כאשר מצד אחד נותקף בעוד ועוד תוספות למשחק המקורי, ומצד שני תפתח עלינו חזית של חיקויים מוזרים – ממש כמו שקרה במקרה של סימס.
הייתי נותן כאן דוגמאות פרי דמיוני, החל מרס"ר-הירו (תוציא דיסקית, תצדיע, שמאל ימין שמאל.. קצת מזכיר את DDR כשחושבים על זה) דרך פייסבוק-הירו (פוק, פוק, קבל הזמנה, תוסיף חבר!), ועד לתכנות-הירו (קומפייל, באג, באג, ברייקפוינט, רוץ!), אבל החבר'ה המעולים של Penny Arcade כבר המחישו את זה בצורה מצוינת:

Penny Arcade - My Comeuppance (Photoshop Hero) - לחצו לקומיקס המקורי

ואם כבר מדברים על הנושא- אני היחיד ששם לב שמרמים אותנו כאן כפליים? שהרי כל הקונספט של גיטרה מיוחדת, שעושה צבעים ובלאגנים בכל היקום כבר הוצג לנו לפני עשור או שניים, בסדרת האנימציה הידועה "ניצי הכסף". כן כן, אני מדבר על אותו קאובוי שנוי במחלוקת, אשר לא רק הטיס את החללית כאשר הוא לובש חליפת ברזל (צמודה מדי?), אלא גם הנעים את זמנם בנגינה על גיטרה צבעונית. לא יודע מה איתכם, אבל אני כבר מריח תביעה, וקאמבק של עוד סדרה משובחת מהאייטיז.

אם כן, מה זה אומר עלינו? האמנם חזו "ניצי הכסף" את ההשלכות הקטסטרופליות של הקונסולות על חיינו? האם עתיד האנושות תלוי במבוגרים אשר מקפצים אל מול אורות מרצדים, בעודם לוחצים על כפתורים במהירות בלתי נתפסת? האם יתפתחו הסימולטורים החדשים האלו גם מעבר לעולם המוזיקה הנוצץ? האם מתישהו נפסיק להנות מדברים מגוחכים כל כך, ונעדיף את הדבר האמיתי? ואולי זה פשוט עניין של גיל?
אין לי ממש תשובות לשאלות אלו, אך כמו הרבה תהיות חשובות בחיים המודרניים – סאות' פארק סיכמו זאת בצורה טובה מאוד, כפי שניתן לראות בקטע הבא (מתוך פרק שלם שעוסק בנושא):





עברי, דבר עברית!

16 02 2008

בעוד שלחברינו מעבר לים יש קונספירציות ומסתורין בלי סוף – החל מרצח קנדי, דרך הנחיתה על הירח ועד ליוקו אונו – הרי שבארצנו הקטנטונת הצלחנו להגיע עד כה להישגים בינוניים בלבד, עם שאלות כמו "למה משינה עדיין מופיעים?", "איך מוצאים חניה בתל אביב" ו- "מי לעזאזל אחראי על תרגום הסרטים בארץ?".

ובכן, איני מתכוון לספק לכם קונספירציות חדשות (בשביל זה יש את ג. יפית) או לפתור את הקיימות (כנ"ל), אך בעזרת שיתוף פעולה עם עופר שפירא, חברי לעבודה, אנו שמחים להזכיר לכם שגם אחרי "2 מהיר 2 עצבני" ו- "חרמן על הזמן", עדיין יש לאיפה להתדרדר:

Inside Man.Kill Bill

Ocean’s Eleven.Pulp Fiction

Lord of the Rings.Lion King

Die Hard 4.0.The Godfather

Space Jam.Stranger Than Fiction

אם אהבתם את הקונספט, כדאי לכם גם לקרוא אצל יאיא בנושא דומה, ולבקר בקבוצת הפייסבוק המתאימה (איך לא).

(וכמו תמיד, גם כאן השתמשתי בפונטים של בן)





תחרות גומות חן

15 02 2008

אביב סלם מצא את השלטים האלו, וכל שנותר לי להגיד הוא:
אחת, וואט דה פאק?,
ושתיים- שרון "קחי אותי שרון" אילון בטוח זכתה בזה.

אז הנה, הפרסומת (שכבר לא רלוונטית, אבל מילא) לפניכם:

תחרות גומות חן - לחצו להגדלה

שימו לב גם לרשימת המשתתפים: החל מראש עיריית פתח תקווה (יצחק אוחיון), דרך אתי פולישוק וגידי אורשר המפורסמים, ועד למשה כהן (מתחרה עם דוד לוי על פרס "השם הגנרי ביותר לשנת 2008" ) ורופא נוירולוג כלשהו.

ואם כל זה עדיין לא מספיק לכם, אז מסתבר שאנחנו המדינה הראשונה לחשוב על דבר מוזר שכזה. למעשה, אני מתפלא שלא קראו לתחרות "גומה נולדה" ולסרט שנעשה בהתאם- "הגומה מתה מצחוק".





תהיות לגיקים בלבד

9 02 2008

Geek Inside

[ זהירות: פוסט עם הומור רדוד על מחשבים ו/או טכנולוגיה לפניך! ]

  • אם אוכלים יותר מדי בשר, יש Steak Overflow? (תודה לאיליי על התיקון)

  • כשלמישהו יש בעיות ב- Debug, הוא מחפש תורם dump?

  • כשעכבר ומקלדת מתאהבים זה בזו, אפשר להגיד שיש ביניהם קליק?
    (תודה לאיליי)

  • אם אימואים חותכים ורידים, אז גיק בדכאון חותך.. כבלים?

  • ואם בקונכיה שומעים את הים, בכבל רשת שומעים ביטים?
    (תודה לאורן ח.)

  • אם עושים out-sourcing לפרויקט קליינט, זה בעצם "GUI של שבת"?

  • מישהו שממש אוהב קבצים, הוא בעצם פיילנטרופ?

  • ולסיום- מתמטיקאי שנכנס לחנות, הוא מבקש הנחת יסוד?