יאללה, כמה תהיות יש לו?

28 03 2008

בגלל שמזמן לא היה, והפוסט על פורים (זה שיהיו בו תמונות של התחפושות הכי מצחיקות ו/או מקוריות שנתקלתי בהן השנה) עדיין לא מוכן סופית, אז הנה כמה דברים – שתוכלו לחשוב עליהם במהלך הסופ"ש:

  • אם גונבים לך את הריבה מהמקרר, אפשר לתבוע על הוצאת ריבה?

  • כשמישהי עושה מבחני כניסה לפלייבוי, היא בעצם שפנפנת נסיון?

  • אם יש מבחן בפילוסופיה, אך אף אחד לא ניגש – האם הוא עדיין מתקיים?

  • אם שני ישרים משחקים בסרט, מי מהם בתפקיד ניצב?

  • כשמישהו מתחיל עם קטינות, הוא בעצם קטנוני?

  • לאחר ביצוע הברית, האם המוהל עובר לטיפול גם במשקאות שמסביב?

  • כשג'וק מתאבד, הוא למעשה מבצע חרקירי?

  • כשמישהו עיוור גוסס, האם הוא רואה את חייו חולפים לנגד עיניו?

  • כשערבי מגיע (במקרה?) לקרנבל פורים, הוא לובש תחבושת?

  • האם טרוריסטים או מחבלים אוכלים שוקולד שמתפוצץ בפה?

  • ואם כבר מדברים על הנושא- עכשיו כשזביידי פתח חוג תיאטרון משלו, האם ליד תא המוזמנים יש גם תא טרור?

  • אם מישהו מזיק למוראל, אפשר לנדות אותו מחמת הביאוס?

  • למה כשאומרים משפטים בסגנון של "מעניין לי את ה.." זה תמיד (אבל תמיד!) דווקא האשך השמאלי?

  • מתי כבר ישימו בבני-ברק שלט של רחוב ללא מוצ"ש?

  • יש את האמרה הזאת, לפיה רוב התאונות מתרחשות מתחת לבית.. אז מה זה אומר לגבי מטוסים? (תודה למיטל)

  • ולסיום- כשפו הדב הולך מכות, זה בעצם קונג-פו?

מודעות פרסומת




דווקא תינוק רומנטי

26 03 2008

ישנם מקרים בהם אני נתקל במוצר ביזארי, ופשוט צריך לתת לתמונות לדבר בעד עצמן:

פעוטות שומעים בועז שרעבי - הכריכה הקדמית

פעוטות שומעים בועז שרעבי - רשימת השירים

בלי להעליב אף אוכלוסיה, לא נראה לי שלכך התכוונו במחקר. מצד שני, אם זה מוכר – אז מי אני שאתווכח? מצד שלישי, תמיד אפשר למצוא דברים מוזרים עוד יותר.





היש עילגת ומצחיקה..

22 03 2008

פורים מאחורינו, וכך גם שלל התחפושות והקרנבלים. ומה נשאר לנו אחרי כל זה, חוץ מכמה אוזני המן שאף אחד לא באמת רוצה כבר לאכול? צעצועים מיובאים, כמובן. זולים, שבירים, קטנים – אך בעיקר מנוסחים בצורה הכי עילגת שרק ניתן לדמיין (ואף יותר גרוע מזה).

אם לא שמתם לב אליהם, הנה כמה דוגמאות שאספתי במהלך השבוע האחרון, ממבחר חנויות הצעצועים והשטויות אשר במרכז הארץ – על כל תמונה ניתן להעביר את העכבר כדי לראות את הכיתוב המקורי (במידה וזה לא ברור מספיק מהתמונה עצמה), וניתן גם ללחוץ עליהן כדי לראות את התמונה המלאה והמקורית:

Ice Kabobs - Because Everything’s More Fun On A Stick

Baseball - Life Is Consits Of Sport

Fashion Meshy Sock - More freely, more sansitively, Liangiei socks series reflects today’s fashion for your legs

Not general net socks, Do not spread after breaking

Hot Chewing Gum - Seem to be the ordinary gum, It is very hot to put the mouth while gripping

כמו שאומרים: "כן ירבו". ולמי שלא מכיר אבל רוצה עוד – מומלץ לבקר באתר של אינגריש.





מרתין LOLתר קינג

19 03 2008

באמת שאני לא מבין, איך אף אחד לא עשה כזה כבר.. אז בהשראת שיחה שהיתה לי עם אסף שגיא השבוע.. החלטתי להכין זאת בעצמי:

I Has A Dream - לחצו כדי להצביע!

התמונה מפה, ומי שלא הבין שיקרא כאן.

טל הציעה עוד אחד, אז בהשראת רעיון דומה, הנה זה:

Noooo they be stealin’ my Dream! - לחצו כדי להצביע!

(לחצו על התמונות עצמן כדי "להצביע" להן באתר ה"רשמי" )

עריכה מאוחרת: עידו קינן לינקק לכאן





ידיעות מועתקות

15 03 2008

מתוך עיתון ידיעות אחרונות של הסופ"ש הנוכחי:

עמרי שרון - האסירון העליון (לחצו להגדלה)

הממ.. מעניין אם אני יכול לתבוע אותם על זכויות יוצרים?





פואמה למפתח המתוסכל

12 03 2008

לפי "הכל פתוח":

ראיתי ת'מסך קופא כמו בפריז
ומסך כחול הביא לי את הקריז,
חשבתי לעצמי, כולם פה קופים-
לא באמת מתכנתים.

קראתי אל הפונקציה, חיכיתי לתשובה-
אך עד שהיא חזרה, חיכיתי כבר שעה,
חשבתי לעצמי שהכל כבר נתקע
מאין תגיע הישועה?

פזמון:
הקוד פתוח, עוד לא מקומפל
מצב הבאגים ישתפר מחר
זה יתכן, זה אפשרי –
כל עוד אנו מקודדים.

קימפלתי את הקרנל, עדכנתי גם גרסא
ואפילו בפורומים חיפשתי קצת עזרה,
תהיתי לעצמי- לאן נעלם האור?
כל השאר כבר מזמן הלכו..

בין שורות הקוד חיפשתי קצת תיעוד
כבר היתה לי הרגשה שהכל אבוד
חשבתי לעצמי- הכל הלך קפוט
בסוף הצלחתי לתקן, מישהו עשה כאן שטות!

פזמון…

למחרת הדגמנו בהצגה חיה
עד הסוף לא קפצה אף תקלה,
חשבתי לעצמי שהמזל בצד שלי
עד שהכל התחיל לקרוס..

אולי זה עוד יצליח, אולי לא מאוחר,
אולי המנהל יהיה חולה מחר
הכל עוד ייתכן, הכל עוד אפשרי
כל עוד את הנשמה פה טוחנים..





כמו סבון ללא סבון

10 03 2008

הגיע הזמן שמישהו יעשה את זה: מסתבר שגארפילד הרבה יותר מצחיק (או ליתר דיוק, יותר מקורי והזוי) כשהוא.. ובכן, ללא הדמות של גארפילד עצמו. נשמע קצת מוזר? הנה כמה דוגמאות:

Garfield Minus Garfield - Feb 20, 2008

Garfield Minus Garfield - Feb 17, 2008

Garfield Minus Garfield - Feb 20, 2008

Garfield Minus Garfield - Mar 08, 2008

Garfield Minus Garfield - Mar 10, 2008

אם הרעיון מצא חן בעיניכם, בוודאי תשמחו לשמוע שיש עוד הרבה כאלו.

ובמעבר קצת חד, לנושא טכנולוגי יותר, שמתקשר לקומיקס:
במידה ותהיתם, אז הבחור (הגאון) שחשב על הרעיון, מבסס את הפרסום של הסטריפים על קונספט יחסית חדש, הקרוי מיקרו-בלוגינג. כאילו שלא היה לנו מספיק מרשתות חברתיות, ויקיפדיות למיניהן, אתרי שיתוף לינקים, בלוגים ,סטטוסים ועוד שאר תוכןשנוצרע"יהגולשיםעצמם, עכשיו קיבלנו עוד באז-וורד חדשה.
במבט ראשון, זה נראה לא ממש ברור. כלומר, לא מספיק שיש לנו בלוגים – עכשיו גם צריך מיקרו בלוגים? מה עוד אפשר לחדש, בנישה של אתרים שהם סוג של נישה בעצמם? ובכן.. יש בזה משהו. מיקרו-בלוגים, כמו שגיליתי רק לפני מספר שבועות (תודות לאיליי), הם למעשה סוג של בלוג מינימליסטי. עדיין יש RSS, והפוסטים מסודרים מהחדש ביותר אל הישן ביותר (על גבי עמודים רבים), אבל.. אין מקום לתגובות, והתוכן מצומצם ביותר- לרוב, יורכבו המיקרו-בלוגים מאוסף של לינקים, תמונות וקטעי וידאו שנמצאו ברשת ע"י כותב הבלוג, לעיתים בתוספת משפט או שניים אשר מסכמים את דעתו בנוגע לנושא המופיע בקישור.
אם תשאלו אותי, ברוב המקרים הדבר דיי מזכיר את הרעיון שעומד מאחורי אתרי שיתוף הלינקים שהזכרתי מקודם, רק בעיצוב נחמד יותר, שגם מתאים את עצמו לתוכן המדיה המתפרסמת בכל פוסט ופוסט – אך בניגוד אליהם, המיקרו-בלוגים אינם ריכוזיים, ולכן לא מאפשרים לכותב להיות חלק מההמון שמצביע אל אותו אייטם בבת-אחת, ובכך מקנים לו "ציון" מסוים (ואולי זה בכוונה?). לכן, חוץ מהמקרה אליו קישרתי בתחילת הפוסט (ואם מישהו מכיר רעיונות דומים, אשמח לשמוע), קשה לי להתחבר אל הקונספט הזה.

מצד שני.. מי אני שאתווכח עם איליי או ליידיצ'ופסטיקס, שכבר פתחו מיקרו-בלוגים משלהם?

עריכה (מספר ימים לאחר מכן): גם עידו קינן ממליץ על הנושא, יחד עם עוד כמה אתרים שעשו משחקים נוספים על הסטריפים של גארפילד.