בחירות או לא להיות

9 02 2009

בימים קודרים שכאלו, אני מנסה לחשוב מה עובר בראשם של הקופירייטרים הפוליטיים בארצנו. למה הם לא מצליחים להיות קצת יותר מקוריים מקודמיהם וקודמי-קודמיהם (אולי כי זה אותה קבוצה כל הזמן?), ואם במילא נראה שאף אחד כבר לא מאמין לאף פוליטיקאי – למה לא לנסות לפחות לשעשע אותנו קצת על הדרך? אם תשאלו אותי, הסלוגן של הבחירות בארץ צריך להיות "בואו בהמוניכם, חגיגה לדמוקרטיה – אירוע של פעם בשנה!".

בכל מקרה, הנה כמה דברים שכן ראויים לציון ממערכת הבחירות שעוד רגע תגיע אל סיומה החמצמץ..

ראשית, פרסומת לשמפו כלשהו, שרכבה על גל הפרסום שקיבל הקמפיין של אהוד ברק:

לא מחפף, מחזק. לחצו להגדלה

ואם כבר מדברים על מפלגת העבודה, באמת שלא הצלחתי להבין מה הפואנטה של פרסומת ה- "חמסה חמסה" – האם מישהו שם הבין שהם הולכים לקבל כל כך מעט מנדטים הפעם, שהחל מהמקום השישי זה כבר לא ריאלי? או שאולי רק אמונות תפלות יוכלו להציל את מצבם העגום בסקרים? ואולי זה בכלל נסיון נואש לפנות לפלחים נוספים של האוכלוסיה? בכל מקרה, לשיפוטכם:

חמסה חמסה - לחצו להגדלה

מכאן נמשיך עוד שמאלה, ונגיע לכרזה המשעשעת היחידה בכל הבחירות האלו (וגם זה בקושי) – השלט הבא הודבק על מספר בלתי מבוטל של פחי זבל ברחבי תל-אביב:

מרצ נגד ביבי: יש דברים שלא ממחזרים - לחצו להגדלה

למי מכם שעדיין מתלבטים למי לתת את קולם, באתר השוואות-המחירים המפורסם זאפ הרימו דף במיוחד בשבילכם (אם כי לא ברור מה קובע את סדר הופעות המפלגות בעמוד), ואילו אתר אחר מציע לכם לשלב בין המועמדים המועדפים עליכם.  (תודה לליאור גרוסמן)

ואם אפשר, רק עוד בקשה אחת – אולי מישהו ילך כבר לנציגים של התנועה הירוקה, וישאל אותם למה הפליירים שלהם לא מודפסים על-גבי נייר ממוחזר?

למי שעדיין לא שבע מכל אלו, אגב- עידו קינן כבר כתב בשבועות האחרונים על פרסומות לבחירות בסגנון של אפל, סטיקרים מעוותים ושלל גימיקים (ועוד כמה נוספים), עיוותים של כרזות, צירופים משעשעים של כרזות, אשף של כרזות, ואפילו על בובות קרטון של ראשי המפלגות העיקריות.

מודעות פרסומת