דבש, אני בבית!

19 09 2009

חדשות נפלאות (או מזעזעות, תלוי את מי שואלים)- אחרי חודשים רבים של הזנחה פושעת, הבלוג הולך לחזור לפעילות מלאה! ובקרוב יהיו גם הרבה שיפורים והפתעות חדשות.

עד שכל זה יקרה, אתם מוזמנים לשמוע אותי בפודקאסט של אהוד קינן וחברו ארז רונן, הלא הוא "פודקאסט זה לחלשים", בו התארחתי לפני כשבוע. למי שלא מכיר, רק אסביר בקצרה שפודקאסט זה למעשה כמו בלוג, רק שבמקום טקסט יש אודיו ו/או וידאו בכל פוסט. אז ממש כאן תוכלו לשמוע אותי מדבר בקצרה על חלק מהדברים שהספקתי לעשות מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה.

ועד הפעם הבאה, שתהיו לנו שנה נהדרת!

מודעות פרסומת




כשלון כולל

14 01 2009

בהמשך לפוסט הקודם, הנה עוד כמה דברים שלא עובדים כמו שצריך – כולם באדיבות יוני רוזנשיין.

ראשית כל, כמה סיילים תמוהים ביותר – כפי שצולמו לפני מס' שבועות בארה"ב:

עדיף לשלם בחצאים, זה חוסך כמה אגורות.. - לחצו להגדלה

עדיף לקנות בכפולות של 4 בלבד - לחצו להגדלה

לאחר מכן, נמשיך לתצוגה של פס הודעות אלקטרוני, שקיבל כמה הוראות שגויות:

לחצו להגדלה

אותו הפס, עם כיתוב ג’יבריש אחר - לחצו להגדלה

ולקינוח, ציטוט אמיתי (ספק במקרה, ספק בכוונה תחילה) מתוך הספר "פונקציות מרוכבות", של האוניברסיטה הפתוחה. על מנת לחסוך לכם זמן, הדגשנו את העיקר בתמונה:

Shit.. happens? - לחצו כדי להגיע לתמונה המקורית

ולמי שרוצה עוד, כדאי לעיין בבלוג המוקדש לסגנון זה.





Not that awesome now, eh?

13 01 2009

ברגעים אלו ממש:

DayOfAwesomeness.com





אופרה דיגיטלית

17 08 2008

רוצים לטייל על חוף תל אביב הרומנטי, אך פוחדים מגלי החסמין? בזכות Ynet, אנו מגלים כי אין דבר שהטכנולוגיה של היום לא מסוגלת לפתור:

תל-אביב הדיגיטלית של גוגל

את פוסט זה תכננתי עוד בשישי בבוקר, אז התכוונתי לשאול האם החבר'ה של מגדל האופרה הולכים לתבוע גם את גוגל על זכויות יוצרים דיגיטליות.. אבל עד שהספקתי לזוז, בינתיים עידו קינן כבר הקדים אותי.
לא כזה נורא, מצד שני – כי במילא היה לי וידוי נוסף: הצטלמתי בעצמי ליד הגרסה המוקטנת של אותו מגדל, כבר לפני שנים. חושבים שאני פושע? לא מאמינים למשמע אוזניכם (או מקרא עיניכם)? להלן ההוכחה הכמעט-חותכת:

 איך הולך השיר? זה רק אני והמגדל שלי..





ארבעת המעתיקנים

6 07 2008

אל דאגה, לא נעלמתי לשום מקום – יש עוד מספיק חומר במגירה להרבה זמן. זה רק לוקח זמן, שלא תמיד יש מספיק ממנו.

עד אז, נסו למצוא את ההבדלים בין שני זוגות אלו:

.
חשופים - ארבעת המופלאים
למעלה: הלוגו של חברת החדשות הפיקטיבית, מתוך
"חשופים", הלא היא הטלנובלה החדשה של הכבלים (וגיליתי את קיומה של כל הסדרה לגמרי במקרה, באמת!)
למטה:
הלוגו של ארבעת המופלאים, בגרסת הסרט (ואפילו היה לו המשך, מישהו עוד ישלם על זה שם בהוליווד!)

.
Aperture Science, Portal
משמאל: הלוגו של חברת המדע (הפיקטיבית, שוב) Aperture Science, מתוך המשחק המשובח Portal (עליו אני מתכנן לכתוב המלצה כבר מספר חודשים).
מימין: הלוגו של פיקאסה, שירות אחסון התמונות/אלבומים של גוגל, כמובן.





מרתין LOLתר קינג

19 03 2008

באמת שאני לא מבין, איך אף אחד לא עשה כזה כבר.. אז בהשראת שיחה שהיתה לי עם אסף שגיא השבוע.. החלטתי להכין זאת בעצמי:

I Has A Dream - לחצו כדי להצביע!

התמונה מפה, ומי שלא הבין שיקרא כאן.

טל הציעה עוד אחד, אז בהשראת רעיון דומה, הנה זה:

Noooo they be stealin’ my Dream! - לחצו כדי להצביע!

(לחצו על התמונות עצמן כדי "להצביע" להן באתר ה"רשמי" )

עריכה מאוחרת: עידו קינן לינקק לכאן





כמו סבון ללא סבון

10 03 2008

הגיע הזמן שמישהו יעשה את זה: מסתבר שגארפילד הרבה יותר מצחיק (או ליתר דיוק, יותר מקורי והזוי) כשהוא.. ובכן, ללא הדמות של גארפילד עצמו. נשמע קצת מוזר? הנה כמה דוגמאות:

Garfield Minus Garfield - Feb 20, 2008

Garfield Minus Garfield - Feb 17, 2008

Garfield Minus Garfield - Feb 20, 2008

Garfield Minus Garfield - Mar 08, 2008

Garfield Minus Garfield - Mar 10, 2008

אם הרעיון מצא חן בעיניכם, בוודאי תשמחו לשמוע שיש עוד הרבה כאלו.

ובמעבר קצת חד, לנושא טכנולוגי יותר, שמתקשר לקומיקס:
במידה ותהיתם, אז הבחור (הגאון) שחשב על הרעיון, מבסס את הפרסום של הסטריפים על קונספט יחסית חדש, הקרוי מיקרו-בלוגינג. כאילו שלא היה לנו מספיק מרשתות חברתיות, ויקיפדיות למיניהן, אתרי שיתוף לינקים, בלוגים ,סטטוסים ועוד שאר תוכןשנוצרע"יהגולשיםעצמם, עכשיו קיבלנו עוד באז-וורד חדשה.
במבט ראשון, זה נראה לא ממש ברור. כלומר, לא מספיק שיש לנו בלוגים – עכשיו גם צריך מיקרו בלוגים? מה עוד אפשר לחדש, בנישה של אתרים שהם סוג של נישה בעצמם? ובכן.. יש בזה משהו. מיקרו-בלוגים, כמו שגיליתי רק לפני מספר שבועות (תודות לאיליי), הם למעשה סוג של בלוג מינימליסטי. עדיין יש RSS, והפוסטים מסודרים מהחדש ביותר אל הישן ביותר (על גבי עמודים רבים), אבל.. אין מקום לתגובות, והתוכן מצומצם ביותר- לרוב, יורכבו המיקרו-בלוגים מאוסף של לינקים, תמונות וקטעי וידאו שנמצאו ברשת ע"י כותב הבלוג, לעיתים בתוספת משפט או שניים אשר מסכמים את דעתו בנוגע לנושא המופיע בקישור.
אם תשאלו אותי, ברוב המקרים הדבר דיי מזכיר את הרעיון שעומד מאחורי אתרי שיתוף הלינקים שהזכרתי מקודם, רק בעיצוב נחמד יותר, שגם מתאים את עצמו לתוכן המדיה המתפרסמת בכל פוסט ופוסט – אך בניגוד אליהם, המיקרו-בלוגים אינם ריכוזיים, ולכן לא מאפשרים לכותב להיות חלק מההמון שמצביע אל אותו אייטם בבת-אחת, ובכך מקנים לו "ציון" מסוים (ואולי זה בכוונה?). לכן, חוץ מהמקרה אליו קישרתי בתחילת הפוסט (ואם מישהו מכיר רעיונות דומים, אשמח לשמוע), קשה לי להתחבר אל הקונספט הזה.

מצד שני.. מי אני שאתווכח עם איליי או ליידיצ'ופסטיקס, שכבר פתחו מיקרו-בלוגים משלהם?

עריכה (מספר ימים לאחר מכן): גם עידו קינן ממליץ על הנושא, יחד עם עוד כמה אתרים שעשו משחקים נוספים על הסטריפים של גארפילד.