בחירות או לא להיות

9 02 2009

בימים קודרים שכאלו, אני מנסה לחשוב מה עובר בראשם של הקופירייטרים הפוליטיים בארצנו. למה הם לא מצליחים להיות קצת יותר מקוריים מקודמיהם וקודמי-קודמיהם (אולי כי זה אותה קבוצה כל הזמן?), ואם במילא נראה שאף אחד כבר לא מאמין לאף פוליטיקאי – למה לא לנסות לפחות לשעשע אותנו קצת על הדרך? אם תשאלו אותי, הסלוגן של הבחירות בארץ צריך להיות "בואו בהמוניכם, חגיגה לדמוקרטיה – אירוע של פעם בשנה!".

בכל מקרה, הנה כמה דברים שכן ראויים לציון ממערכת הבחירות שעוד רגע תגיע אל סיומה החמצמץ..

ראשית, פרסומת לשמפו כלשהו, שרכבה על גל הפרסום שקיבל הקמפיין של אהוד ברק:

לא מחפף, מחזק. לחצו להגדלה

ואם כבר מדברים על מפלגת העבודה, באמת שלא הצלחתי להבין מה הפואנטה של פרסומת ה- "חמסה חמסה" – האם מישהו שם הבין שהם הולכים לקבל כל כך מעט מנדטים הפעם, שהחל מהמקום השישי זה כבר לא ריאלי? או שאולי רק אמונות תפלות יוכלו להציל את מצבם העגום בסקרים? ואולי זה בכלל נסיון נואש לפנות לפלחים נוספים של האוכלוסיה? בכל מקרה, לשיפוטכם:

חמסה חמסה - לחצו להגדלה

מכאן נמשיך עוד שמאלה, ונגיע לכרזה המשעשעת היחידה בכל הבחירות האלו (וגם זה בקושי) – השלט הבא הודבק על מספר בלתי מבוטל של פחי זבל ברחבי תל-אביב:

מרצ נגד ביבי: יש דברים שלא ממחזרים - לחצו להגדלה

למי מכם שעדיין מתלבטים למי לתת את קולם, באתר השוואות-המחירים המפורסם זאפ הרימו דף במיוחד בשבילכם (אם כי לא ברור מה קובע את סדר הופעות המפלגות בעמוד), ואילו אתר אחר מציע לכם לשלב בין המועמדים המועדפים עליכם.  (תודה לליאור גרוסמן)

ואם אפשר, רק עוד בקשה אחת – אולי מישהו ילך כבר לנציגים של התנועה הירוקה, וישאל אותם למה הפליירים שלהם לא מודפסים על-גבי נייר ממוחזר?

למי שעדיין לא שבע מכל אלו, אגב- עידו קינן כבר כתב בשבועות האחרונים על פרסומות לבחירות בסגנון של אפל, סטיקרים מעוותים ושלל גימיקים (ועוד כמה נוספים), עיוותים של כרזות, צירופים משעשעים של כרזות, אשף של כרזות, ואפילו על בובות קרטון של ראשי המפלגות העיקריות.





כן, אנחנו פחית

19 01 2009

רגע לפני שארה"ב משביעה את נשיאה הראשון שאינו אשכנזי למהדרין, רק רציתי להזכיר לכם מי באמת נתנה לו את ההשראה לאותו קמפיין בחירות מפורסם, שאפילו מפלגות דתיות ובתי ספר ישראלים העתיקו ממנו:

 סוכריה יכולה לעשות זאת!

וחוץ מזה, אני חייב להודות שהבחירה בו לא מרשימה אותי יותר מדי בינתיים. אחרי הכל, ישראל מדינה צעירה הרבה יותר, ולנו היתה אישה בראשות הממשלה כבר מזמן. מצד שני, אמרו לי שהיא היתה יותר גבר מכל השאר ביחד.

(לקינוח: "האויב הציני" פרסם קריקטורה נחמדה בנושא, ויש גם חתולולים משעשעים)





פד Gaza

12 01 2009

בעקבות הלחימה המתגברת ברצועת עזה, הנה מספר נקודות שאספתי בימים האחרונים:

  • מיד לאחר תחילת פעולת כוחות הקרקע, פרסם החינמון "ישראל היום" מפה של רצועת עזה – עם טעות קטנה אך מתבקשת מאוד:
    ציר פילדלפיה, מתוך ישראל היום - לחצו להגדלה
    לאחר בדיקה קצרה בויקיפדיה, הסתבר כי אין כל קשר בין ציר פילדלפי לעיר פידלדפיה אשר בארה"ב (תמיד תהיתי על כך, והתעצלתי לבדוק).
    .
  • "הגלויות של שלי", אלו שתמיד מחולקות בחינם לפני הכניסה לתאי השירותים בכל מיני מסעדות, התגייסו גם הן למצב:
    מאיפה משתין החמאסניק?
    גורמים יודעי דבר טענו כי מדובר בתרגום עילג למדיי, אך נסלח להם על כך לבינתיים.
    .
  • גם אתר החולצות הישראלי "נו-טי" הראה ניצנים של פטריוטיות משולבת בנימה צינית למדיי, כיאה לרוח האתר כולו:
    הפעם ננצח, אין כפל מבצעים! לחצו כדי להגיע לאתר המקורי
    .
  • ולסיום, תהיה קצרה: האם בנק המטרות של צה"ל מושפע מהשינויים בריבית במשק?




נא לא להפציץ בין שתיים לארבע..

7 01 2009

.. כי אתם עלולים להפריע לגלעד שליט לישון,

כפי שמעיד צמד הסטיקרים (המשעזע) הבא:

גלעד שליט עדיין חי - רוצה לבוא לישון אצלי? (לחצו להגדלה)

 ותודה לאסף שגיא על הצילום.





בטחון בשקל

23 12 2008

בשבוע שעבר מצאתי באחד העיתונים פרסומת לבנק לאומי אמנם ברוח התקופה (משבר כלכלי, מיתון וכיוצא בזאת), אבל מזכיר יותר מדי סטיקר:

חסכון עם בטחון - בתוספת קו אדום!

עד שהספקתי לפרסם את הפוסט, מישהו כנראה שם לב, והחליף את האדום בכחול (מתוך העיתון של אתמול) :

חסכון עם בטחון - הפעם, עם קו כחול

עדיין נראה קצת כמו תעמולת בחירות זולה, אם כי פחות בולטת לעין.

עריכה למחרת: עידו קינן פרסם החודש עוד כמה מודעות משעשעות, ברוח התקופה ובאותו נושא.





משחק מחשבה תחילה

3 08 2008

מספר ימים בלבד לאחר פיגוע הטרקטור הראשון בירושלים (וגם כמה ימים לפני הפיגוע השני, למרבה האירוניה), קיבלתי מחברת מירס את הפרסומת הבאה:

 מירס - עלה על בולדוזר ענק..

כמו שבוודאי שמתם לב, אין לי הרבה זמן כדי להקדיש לבלוג לאחרונה – זו הסיבה לכך שלקח לי זמן לדווח על הנושא (עמכם הסליחה וכו'), ואפילו עיתון "במחנה" הספיק להקדים אותי.
בכל מקרה, פוסטים רבים עוד מצפים לנו, אז אל דאגה.





מוטיבציה בשנקל

12 07 2008

כשגבי אשכנזי (מר רמטכ"ל בשבילכם) מספר בגאווה, שבחודשים האחרונים חל שיפור במוטיבציה של חיילי המילואים (כתבה במוסף-שבת של ידיעות אחרונות), האם הוא לוקח בחשבון את העובדה שהמילואמניקים של היום הם הלוחמים של המלחמה האחרונה? או שאולי זה פשוט מפתיע אותו שלמישהו מהם עוד אכפת, למרות ואחרי כל מה שהם עברו שם? שלא לדבר על השיפור בתנאים, שהובטח אך נשכח מאחורי הרים של ועדות.