הביקורת שלי על Nexus One – חלק ראשון

20 02 2010

אז כן, קניתי נקסוס וואן. הרבה שאלו אותי לדעתי בנושא, אז הנה כל השאלות שנתקלתי בהן, ועוד כמה טיפים ודברים שכדאי לדעת.
מכיוון שהביקורת ארוכה מאוד, פרסתי אותה על פני מספר פוסטים, שזהו הראשון שבהם. השתדלתי לשמור על הגיון/קשר כלשהו בין הפסקאות השונות – אם אתם לא מוצאים אותו, חבל 🙂

מה זה בכלל?
למי שלא יודע, Nexus One הוא הסלולרי/סמארטפון הראשון מבית גוגל.למעשה, זוהי הגדרה מעט מבלבלת- שכן מערכת ההפעלה אותה הוא מריץ (Android) קיימת בשוק מזה כשנתיים, ואילו מי שמייצר את המכשיר הפיזי עצמו היא חברת HTC. אז מה בכל זאת "גוגלי" פה? קודם כל, אנדרואיד היא מערכת הפעלה שגוגל מובילה את פיתוחה ועיצובה, ובמקרה של הנקסוס – גם מעצבת את חווית המשתמש, הן בתוכנה והן בחומרה.
המתחרים העיקריים של המכשיר כיום הן ה- iPhone 3GS המפורסם, ה- N900 של נוקיה, וה- Droid/Milestone מתוצרת מוטורולה – שלמעשה מריץ גם הוא את אותה מערכת ההפעלה, אך כולל מאפיינים פיזיים וחווית שימוש שונה (לפעמים לטובה, לפעמים פחות).
כדאי לציין שבחודשים הקרובים HTC (כמו גם חברות נוספות) מתכננת להוציא מכשירים נוספים שמבוססים על גרסתה החדשה של אנדרואיד, וחלקם אף צפויים להתעלות על הנקסוס הן מבחינת חומרה והן מבחינת החוויה שיציעו למשתמש.

קודם כל- איך "השגתי" אותו?
ובכן, את הנקסוס אפשר לקנות בשתי דרכים- בתוכנית התחייבות לרשת מסוימת, ואז הוא עולה פחות (בתמורה לכך שתבזבזו יותר דקות שיחה וכו') – אבל זה רלוונטי רק למי שגר בארה"ב, אז נדלג על זה.
אפשר לקנות את מכשיר הנקסוס1 ללא כל התחייבות, ופתוח לכל רשת GSM שהיא (בארץ זה אומר פשוט אורנג', סלקום ופלאפון גם כן) – כל מה שצריך הוא להכנס לאתר שגוגל פתחה לכך ולבצע הזמנה. הבעיה היא, שגוגל יודעים שאתם גולשים מישראל, לפי כתובת ה- IP שלכם. אז מה עושים? גולשים דרך מישהו אחר, או במילים אחרות- פרוקסי. לא אכנס להסברים והגדרות טכניות- אני מניח שמי שקורא את זה כבר יודע לפחות את הבסיס. רק אציין ש:
1. אפשר למצוא הרבה כאלו ע"י כמה חיפושים בגוגל
2. הרבה פרוקסים שתמצאו הם פרקטית מתים/איטיים ברמה ששום דבר לא עולה, ובשביל זה יש אתרים אחרים שאפשר להכניס להם רשימה של פרוקסיז והם בודקים בשבילך את כולם – ואומרים לך מה באמת עובד ומה חרטה. מספיק למצוא אחד שעובד במהירות סבירה (תהליך ההזמנה אורך כחמישה דפים, כך שעם קצת סבלנות גם פרוקסי איטי מאוד יספיק כאן), ויש לכם מכשיר בדרך אליכם!
3. כדי לגלוש דרך פרוקסי פשוט מתקינים את FoxyProxy לפיירפוקס שלכם (מה זאת אומרת אתם לא משתמשים בפיירפוקס? אל תדבר איתי בכלל 🙂 ) ואז מגדירים לו שיעבור דרך הפרוקסי שמצאתם עבור כל האתרים שעונים לתנאי של "*.google.com/phone*".
4. לפני שאתם מתחילים לגלוש דרך הפרוקסי, רצוי להכנס לאתר של Google Checkout ולהכניס את כל הפרטים שלכם – החל מכתובת המשלוח בארה"ב ועד למספר כרטיס האשראי שלכם. אם כבר הכנסתם את הפרטים האלו בעבר, עדיין רצוי להכנס לאתר כדי לוודא שאתם logged-in (גוגל עושים וידוא-סיסמא כפול, כך שגם אם אתם כבר מזוהים מול שירותי גוגל השונים על הדפדפן/מחשב הנוכחי, עדיין תדרשו להכניס את הסיסמא שוב לפני הצ'קאאוט – ועדיף לעשות זאת לפני הפרוקסי מאשר במהלכו/דרכו).
במידה ותהיתם, אין בעיה לשלם על המכשיר ולשלוח אותו למישהו אחר בכתובת אחרת- כל עוד הכל נעשה מאותו חשבון גוגל. הוא כמובן יסתיר את הקופסא היטב במזוודה שלו בדרכו לארץ, אחרת עלולים לתפוס אותו במכס ואכלתם אותו (עלולים לשלם קנס/מס של עד מאות שקלים).

הלאה, קבלת המכשיר והפעלה ראשונית:
שמח ונרגש, המכשיר הגיע אלי כעבור מספר שבועות.
הקופסא לבנה וסימפטית, ארזה היטב והמכשיר מוגן בתוכה כמו שצריך. אין שום חוברת מנופחת, רק כמה צעדים פשוטים בכתב גדול וקריא, עוד חוברת קטנה שמסבירה על האחריות ואיפה אפשר לקרוא פרטים נוספים (רמז: תרשום את שם המכשיר בחיפוש של גוגל..) וזהו בערך. המכשיר מגיע עם כרטיס זכרון נשלף מסוג microSD בנפח של 4 ג'יגה (אפשר להחליף באחד אחר מאותו סוג, עד 32 ג'יגה) מתוצרת סאנדיסק – בהחלט בונוס נחמד, ונפח סביר מאוד בשביל שימוש התחלתי. מבחינה פיזית, אגב, הנקסוס1 פחות או יותר באותם מימדים של האייפון לדורותיו, אך דק יותר ושוקל מעט (5 גרם) פחות. בניגוד לאייפון, ובדומה לרוב הסלולריים בעולם, המכסה האחורי מתפרק בקלות – וכך ניתן להחליף בטריה בשעת הצורך, או להצטייד במספר בטריות לשימוש ארוך מחוץ לבית (המכשיר מגיע עם בטריה אחת בלבד, כמובן). למי שרוצה לראות פירוט מלא ומדויק של מפרט המכשיר (שעל חלקו אספר ואסביר עוד בהמשך), ניתן לראות כאן.
מספר הוראות ראשוניות שמגיעות עם המכשיר, מכוונות אותי להטעין אותו עד שהבטריה תתמלא (כמובן). טריוויאלי אבל לא תמיד זוכרים זאת- המטען שמגיע מתאים לשקע אמריקאי (מבחינה פיזית) ולכן יש להצטייד במתאם מתאים, בעלות של כמה שקלים נוספים. מבחינת ה.. חשמל עצמו, המטען מסוגל לקבל כל מתח מ- 100 ועד 240 וולט, כך שאין שום בעיה לחבר אותו בארץ ובעצם בכל מקום בעולם. בצד המכשיר, אגב, המטען מתחבר דרך חיבור microUSB סטנדרטי, מה שמאפשר לו להטען גם (אם כי לאט יותר) ע"י חיבור לכל מחשב באשר הוא (כבל מגיע יחד עם המכשיר, בנוסף למטען).
לאחר ההטענה והכנסת כרטיס הסים המקומי שלי למכשיר, אני מקבל את האנימציה היפה והנחמדה שפותחה במיוחד(?) עבור מכשיר זה, ונחשף לראשונה בחיי למערכת ההפעלה אנדרואיד, בגרסתה החדשה ביותר – 2.1 – שרצה על המכשיר. זמן ה- boot של המכשיר לוקח בין 30 ל- 60 שניות בממוצע (תלוי בכמות התהליכים שהתקנתם והגדרתם לעליה עם/ברקע של המכשיר), ובסופו תוכלו להתחיל להשתמש במכשיר בעל מסך גדול (3.7 אינץ' מסוג AMOLED) אשר מציג תמונה ברורה וחדה מאוד (הרזולוציה גדולה מזה של האייפון וה- N900 המתחרים). המגע של המסך מגיב טוב ומהר – וכמו שרובנו רגילים, ניתן להשתמש בו בעזרת מגע אצבע (סטיילוס לא יעבוד כאן). מספר שאלות ראשוניות מאפשרות לי לקשר בין המכשיר החדש שבידי לבין חשבון הגוגל שלי – זאת, כמובן, על מנת שאוכל לגבות ולסנכרן מכל מחשב לסלולרי ובחזרה, את פרטי אנשי הקשר שלי, לוח-השנה, הודעות המייל ועוד רבים וטובים. השמועות אומרות שאפשר להשתמש ברוב הפיצ'רים גם אם אין לכם יוזר בגוגל, אבל.. נו, באמת?
בסנכרון הראשון מומלץ להגדיר מראש רשת אלחוטית שדרכיה תעבירו את המידע בפעם הראשונה, שכן שימוש בחיבור ה- 3G עלול להיות איטי יותר (בחלק מהמקרים) ובעיקר לצרוך הרבה מידע – כך שתלוי איזו חבילת דאטא יש לכם.
סנכרון אנשי הקשר והמייל עבר בהצלחה ובקלות, ללא שום תקלות מיוחדות. הממשק של אנשי הקשר מאפשר לסנכרן/לייבא פרטים של אנשי הקשר גם מפייסבוק, ואף להצליב בינם לבין אלו שקיימים באנשי הקשר של ג'ימייל (חלקם אף מאוחדים אוטומטית, לפי כתובת המייל ו/או זיהוי של שם תואם). לצערי, למרות שיש תוכנות להתעדכנות שוטפת מול אתרים נוספים, כרגע אין אפשרות לסנכרן/לייבא פרטים מרשתות/שירותים חברתיים נוספיים (כמו טוויטר) ישירות אל תוך רשימת אנשי הקשר – אם כי הדבר משתנה ממכשיר אחד למשנהו, ותלוי בעיקר ב- UI שכל יצרנית (מוטורולה, HTC וכו') מוסיפה למכשיריה. ניתן גם להוסיף ולשנות זאת ע"י אפליקציות צד שלישי, כגון aContacts או AddressBook, אם כי גם אותם לא בדקתי עדיין.
יש לציין שלא ניסיתי לייבא/להעביר אנשי קשר ממכשיר אחר בנוסף לכך, פשוט כי המכשיר הקודם שלי היה N76 של נוקיה, ובגלל כל מיני באגים של סימיבאן (מערכת ההפעלה העיקרית של מכשירי נוקיה), הוא סירב לייצא אנשי קשר לכל תוכנה/פורמט שהוא, בלי קשר לנקסוס בכלל. חבל.

תחילת השימוש במכשיר – מאפיינים פיזיים של חווית המשתמש:
קודם כל- מבחינה פיזית, המכשיר אינו כולל מקלדת נשלפת (בניגוד ל- Droid/Milestone של מוטורולה או ה- N900 של נוקיה, אחיו ומתחריו בקטגוריה).
בדומה לאייפון, יש כפתור רחב אחד על צידו ההיקפי-עליון של המכשיר, שמשמש לנעילת/פתיחת/כיבוי/הדלקת המכשיר ותצוגתו. בצד ישנם כפתורים להגברת והנמכת הווליום (שבחלק מהאפליקציות ניתן להתמש בהן כדי לדפדף – מעין page up/down כשאתם בדפדפן, למשל) אך אין כפתור להשתקה מיידית של המכשיר. ממש מתחת למסך התצוגה ישנם ארבע כפתורים- חיפוש, בית, תפריט וחזרה- דבר שנראה ברור מאליו למי שכבר השתמשת באנדרואיד בעבר, אך כדאי להסביר את הרעיון והשימושיות למי שלא כל כך מכיר או מבין מדוע:
כפתור החיפוש- מאפשר כמובן חיפוש מהיר בכלל תכני המכשיר (אנשי הקשר, תוכן הודעות, היסטוריית גלישה וכו') או ספציפית באפליקציה שבה אתם נמצאים, אם היא מאפשר זאת. כפתור הבית מאפשר לחזור ישירות למסך הבית של המכשיר (עליו אספר קצת עוד רגע), ממש כמו הכפתור שיש מתחת למסך באייפון. שני הכפתורים האחרים מעניינים יותר, ומשתנים בהתאם לאפליקציה שבהם אתם נמצאים. כפתור התפריט עוזר לנצל טוב יותר את המסך של כל אפליקציה או משחק שתפעילו – בכך שהוא נותן אפשרות ל"הקפצה" של רשימת אפשרויות והגדרות הקשורות למסך בו אתם נמצאים, אך רק אם תבקשו זאת. הוא מכסה בד"כ כשליש מהמסך, וכך גם העיצוב נשאר נח ואלגנטי. כפתור החזור כשמו כן הוא- מאפשר לחזור אחורה בין המסכים השונים שעברתם, בין אם באותה האפליקציה או בין אפליקציות שונות (אגיע לעניין המולטיטסקינג עוד מעט).
השימוש בארבעת הכפתורים נח מאוד, אם כי נדרש זמן מסוים של שימוש כדי להתרגל – אלו הם כפתורי טאצ', ולכן אין פידבק פיזי בעת הלחיצה עליהם.
לסיום- מתחת למסך ישנה גלגלת (מעין ג'וסטיק שטוח), בדיוק כמו שאפשר למצוא במכשירי הבלאקברי למיניהם. היו הרבה ביקורות על האם בכלל צריך כזה דבר במכשיר, והאמת שהיא אכן דיי מיותרת. מלבד אלטרנטיבה לממשק המגע של המכשיר, ניתן להשתמש בה בעיקר במשחקים שונים (בהם יותר קל להזיז חפצים או דמויות בדיוק רב יותר), ועל מנת לקבל התראות על אירועים חדשים במכשיר (לדוגמא, כאשר יש מייל חדש שלא נקרא – והמסך כבוי – הגלגלת תהבהב לסירוגין על מנת להתריע על אירועים חדשים שדורשים את תשומת לבכם – ניתן להגדרה ושינוי, כמובן).
בנוסף, כמובן שהנקסוס מצויד במצפן דיגיטלי וחיישן תנועה, שמבחין כאשר אתם מטים את המכשיר לצידו, או מסובבים אותו בתשעים מעלות לתצוגה אופקית.

מה בכל זאת היה חסר בתחילת השימוש במכשיר, ולמה זה לא נורא בעצם?
קודם כל, צריך להגדיר למכשיר כיצד להתחבר לשירותי ה- DATA של המפעילה הסלולרית שלכם, על מנת שתוכלו לגלוש באינטרנט דרך החיבור הסלולרי, כאשר אין רשתות אלחוטיות זמינות באיזור (או אם השכנים לא מוכנים לגלות לכם את הסיסמא). הדבר לא לוקח יותר מדקה-שתיים, ויש מדריך מאוד ברור ומסודר באתר iAndroid. בניגוד לשמועות ולספקות שהיו בנושא, לנקסוס אין שום בעיות עם קליטת 3G בארץ – לפחות באורנג', זה עובד מעולה, חלק ומהר.
הקטע הקצת יותר מסובך (אבל לא מדי) הוא התקנת העברית על המכשיר. למרות שזה לא המכשיר הראשון בעולם שמריץ את מ"ה אנדוראיד, משום מה גוגל/HTC החליטו לשחרר אותו ללא תמיכה בעברית. מה זה אומר? אפשר לקרוא עברית, אבל אין פונטים.. התוצאה: ריבועים ושאר ג'יבריש. יש מספיק מדריכים ברשת שמסבירים כיצד לעשות זאת, ולדעתי לא צריך להיות גאון מחשבים כדי לעקוב אחריהם ולבצע את כל הצעדים הנדרשים, אבל ידע מסוים והבנה כללית בטכנולוגיה לא תזיק כאן 🙂
חשוב להדגיש כי על מנת להעתיק את קבצי הפונטים העבריים למכשיר, יש לבצע לו Unlock/Rooting. בניגוד לתהליך ה- Jailbreak המקביל-בערך באייפון, כאן מדובר באפשרות חוקית לחלוטין, שהמכשיר מאפשר לך לבצע ללא שום התחכמות – בהנתן הפקודה המתאימה, ולאחר שהסכמת לוותר על חלק מהאחריות למכשיר. הסיבה שצריך לוותר על האחריות, היא שתהליך ה- unlock מאפשר למעשה גישה מלאה לכל קבצי והגדרות המערכת של המכשיר – ובכך נותן למשתמש יד חופשית לשנות כל שירצה (על כך יפורט יותר בהמשך), ולכן יתכן גם נזק. כמובן שכל עוד יודעים מה עושים, או פשוט עושים רק את מה שבטוח- לא נשקפת סכנה אמיתית ליציבות המכשיר. לאחר העתקת הפונטים, יש להתקין מקלדת וירטואלית (כזאת שמופיעה על המסך, כמו באייפון) שמציגה אותיות בעברית – זאת אפשר לעשות ישירות מהמכשיר, דרך ה- Android Market אליו אגיע בהמשך.


בחלק הבא של הביקורת: חווית השימוש במערכת ההפעלה עצמה, על מסכיה השונים, שימוש וטיפול בטקסט ומולטימדיה, אפליקציות ומשחקים מומלצים, ועוד ועוד..

מודעות פרסומת




שתי תקלות (שיר פארודי-גיקי)

28 09 2009

השיר הבא נכתב ע"י עבדכם הנאמן, כבר לפני מספר חודשים, בהתבסס על השיר "ריקוד קטן (שתי נשמות)" של יזהר אשדות.
למי שלא מכיר, הנה הקליפ:

והנה הגרסה הגיקית-מחודשת:

שתי תקלות קופצות בשרת
אחת גדולה, השניה לא ברורה
רשת, נפילה, הודעה מעצבנת

שתי תקלות קופצות על הצג
הבוס מתקשר, צריך למהר
לוחש לנו באמצע הלילה

וכל זה גרר לילה לבן
בלי הגיון ובלי תחושת זמן
שתי תקלות גררו השבתה שלמה..

שני מפתחים מנסים לדבג
עכשיו מאוחר, עכשיו יש גם פיצה
מתי השליח כבר יגיע?

שני מפתחים בחדר שרתים
מתפללים לאל ומחכים
שהמסך הכחול ייפתר כבר

וכל זה קרה באמצע סופ"ש
בלי שום חופשה ובלי התראה
שני מפתחים יצאו מתוסכלים נורא

שני מפתחים בבוקר שאחריי
אחת התעלף השני מזריק קפה
השני מזריק לו קפה..
פתק אדום מונח על הצג
פתק אדום עליו מצויר
חדר שרתים וירח

וכל זה קרה בלילה לבן..





דבש, אני בבית!

19 09 2009

חדשות נפלאות (או מזעזעות, תלוי את מי שואלים)- אחרי חודשים רבים של הזנחה פושעת, הבלוג הולך לחזור לפעילות מלאה! ובקרוב יהיו גם הרבה שיפורים והפתעות חדשות.

עד שכל זה יקרה, אתם מוזמנים לשמוע אותי בפודקאסט של אהוד קינן וחברו ארז רונן, הלא הוא "פודקאסט זה לחלשים", בו התארחתי לפני כשבוע. למי שלא מכיר, רק אסביר בקצרה שפודקאסט זה למעשה כמו בלוג, רק שבמקום טקסט יש אודיו ו/או וידאו בכל פוסט. אז ממש כאן תוכלו לשמוע אותי מדבר בקצרה על חלק מהדברים שהספקתי לעשות מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה.

ועד הפעם הבאה, שתהיו לנו שנה נהדרת!





כשלון כולל

14 01 2009

בהמשך לפוסט הקודם, הנה עוד כמה דברים שלא עובדים כמו שצריך – כולם באדיבות יוני רוזנשיין.

ראשית כל, כמה סיילים תמוהים ביותר – כפי שצולמו לפני מס' שבועות בארה"ב:

עדיף לשלם בחצאים, זה חוסך כמה אגורות.. - לחצו להגדלה

עדיף לקנות בכפולות של 4 בלבד - לחצו להגדלה

לאחר מכן, נמשיך לתצוגה של פס הודעות אלקטרוני, שקיבל כמה הוראות שגויות:

לחצו להגדלה

אותו הפס, עם כיתוב ג’יבריש אחר - לחצו להגדלה

ולקינוח, ציטוט אמיתי (ספק במקרה, ספק בכוונה תחילה) מתוך הספר "פונקציות מרוכבות", של האוניברסיטה הפתוחה. על מנת לחסוך לכם זמן, הדגשנו את העיקר בתמונה:

Shit.. happens? - לחצו כדי להגיע לתמונה המקורית

ולמי שרוצה עוד, כדאי לעיין בבלוג המוקדש לסגנון זה.





Not that awesome now, eh?

13 01 2009

ברגעים אלו ממש:

DayOfAwesomeness.com





תהיות נוספות לגיקים, וגם לתושבים

3 06 2008

למה בתוכנת בבילון עדיין אין מילון לשפת מורס? או ברייל?

כשיש דיסק שהוא ממש גרוע, זה בעצם DiskLamer?

כשוינדוס מפתיע אותנו ב"מסך הכחול" הידוע לשמצה, אפשר להגיע שזה הגיע Out of the blue ?

תאומים סיאמיים.. יש להם שני פרופילים נפרדים בפייסבוק?
(תודה לגנום)

אם למישהו יש עיניים בצבע אדום, מה קורה כשמצלמים אותו במצלמה דיגיטלית עם מנגנון נגד עיניים אדומות?

התהיה האולטימטיבית: מה הגיע קודם, הקומפיילר או הדיבאגר?

.

ועוד כמה תהיות, בנושאי ישובים:

כשחבר קיבוץ מנסה לעזוב.. אפשר להגיד שזה סיפור מההפרטה?

ומי שגר בטבעון – הוא בעצם טבעוני?

ולסיום- אם היתה תקופה בית ראשון, ואחריה תקופת בית שני.. מתי כבר יגיע הפזמון?





אותו הומור, עשור אחר

20 05 2008

פעם, מי שהבין בטכנולוגיה, היה מעודכן על החידושים האחרונים בארצות רחוקות או בכלל התעניין בנושא – נחשב ליוצא דופן. היום, נראה כי יותר ויותר ידע טכנולוגי הופך לנחלת הכלל. תראו לי היום אדם אחד, במדינה מערבית, שהמושג "שלט רחוק" ותפעולו זרים לו, שאינו יודע להשתמש בכפתורי העכבר, או אפילו לצרוב דיסקים.

כמובן שמדובר בתהליך טבעי ומבורך, וגם הרבה מהחידושים של דורנו יחשבו בעוד כעשור לברורים מאליהם.. אך הסיבה שאני מספר זאת, היא כזו: בהמשך לפוסט הקודם – חשבתי על רעיון.. ליצור ליין של בדיחות טפשיות, מעליבות, אולי אפילו קיצוניות – אבל עם טאץ' של גיקים. משהו בסגנון "אמא שלך כל כך שמנה ש.." בגרסת שנות האלפיים.

אז מבלי לעכב אתכם, הנה מספר דוגמאות שעברו במוחי השבוע:

  • אמאש'ך כל כך טיפשה, שהייתי צריך לתת לה walkthrough לדפדפן האינטרנט.
  • אמאש'ך כל כך טיפשה, שאת כרטיס הזכרון היא מוציאה מהמצלמה רק בחדר-חושך.
  • אמאש'ך כל כך מכוערת, שאף אפקט בפוטושופ לא יכול להציל אותה.. אלא אם כן מחשיבים את Crop.
  • אמאש'ך כל כך שמנה, שהמציאו יחידת מדידה על שמה.
  • מצד שני, אמאש'ך כל כך שמנה, שאף אלגוריתם דחיסה לא מצליח להכניס אותה על דיסק..
  • .. אפילו לא על Blu-Ray.

מן הראוי לציין, שהשימוש במשפטים שכאלו הינו על אחריותכם בלבד. כמו כן, הדבר הרבה יותר משעשע כשמספרים את הבדיחות האלו ליד גיקים שיכורים (יש כזה דבר, מסתבר).
ואם יש לכם עוד כאלו – כמובן שכולנו נשמח לשמוע!