יומולדת לבלוג!

8 05 2008

אפילו אני כמעט פספסתי, אבל מסתבר שרק לפני שבוע הבלוג הגיע לגיל שנה בדיוק. מי היה מאמין ששנה שלמה עבר מאז הפוסט הראשון? כנראה שככה זה כשנהנים. או מתענים. או משהו.

איני חובב "ימי שנה" למיניהם, וביחוד לא ניצול ציני שלהם (כפי שניתן להבין עוד מהפוסט הקודם), אך זוהי עדיין הזדמנות (או תירוץ, אם תרצו) לסכם תקופה, להגיד מספר מילות סיכום, להשמע דרמטי אך בטוח, ולהביט אל העתיד במבט חצוף אך בטוח (תמונת אילוסטרציה מצורפת בסיום הפוסט).
כשפתחתי את הבלוג, לא הייתי בטוח האם וכיצד זה יעבוד. האמנם יהיו ברשותי מספיק רעיונות מוזרים, השראות או סתם חומרים וקישורים – כדי לתחזק בלוג על בסיס כמעט יומי? שלא לדבר על החשש הגדול מיותר, סוג של פחד במה בגרסת שנות האלפיים- מי יכנס לבלוג, מי יגיב עליו, וכיצד?

מאז עברה שנה (וקצת), במהלכה הספקתי להביא לכם כמעט מאתיים רשומות (פוסטים) שונים ומשונים (ממוצע של כ- 16 לחודש), אשר צברו יחדיו יותר מ- 1,100 תגובות. היו תקופות מוצלחות או פוריות יותר, והיו כאלו שפחות. פוסטים באורך הגלות (לפעמים אפילו רציניים) מצד אחד, וכאלו שהסתכמו בתמונה או סטיקר מצד שני.
ואם להסתכל על עוד קצת סטטיסטיקה- חלק ניכר מהפוסטים היו בנושאים גיקיים להחריד, אך היו פה גם תכנים אקטואלים, סיפורי ארץ-ישראל, חידודי לשון או סתם קיטורים על העולם. פה ושם, השתדלתי גם לפרגן לשאר הקולגות, וגם לשתף בהתרחשויות ממקום העבודה או מהרחוב.

מלבד ציות לכללי הפיזיקה, אני מאמין שבסופו של דבר- המרכיב העיקרי לכל הצלחה נעוץ בעיקר באנשים שמניעים אותה מאחוריה, ואלו שתומכים בה מהצד – או כפי שאמרו חז"לנו, לו רק חיו עד היום: אם פוסט נכתב לבלוג, אך אף אחד לא קרא ו/או הגיבו/או אינדקס-אותו-בגוגל, האם הוא עדיין נכתב? בתחילת הדרך, היו כאן מעט מאוד קוראים קבועים – שאתם רובם הכרתי עוד מבית. אך עם הזמן צברנו תאוצה, והצטרפו אלינו עשרות קוראים נוספים. עם הזמן, חלקם הצטרפו למלאכת הכתיבה גם כן, ואילו אחרים הכרתי על הדרך, וטוב שכך.
אם כן, על מידת ההצלחה ורמת התכנים ניתן להתווכח- אך לא לגביכם, קוראים וקוראות נאמנים ונאמנות. כן כן, זה השלב שבו אתם נותנים לעצמכם טפיחה קלה על השכם, ואני עונה- "מה תודה? תגיבו!".

ולסיום- הבטחות ושאר ירקות. מה צופן לנו העתיד? חומרים, תמונות, רעיונות וסטיקרים יהיו גם יהיו, כפי שאתם כנראה כבר רגילים למצוא כאן. ישנם עוד מספר רעיונות חדשים לעיצוב הבלוג (ולא רק מבחינה גראפית-נטו), אך מכיוון שעשיה עדיפה על דיבורים והבטחות – תגלו זאת אי שם בחודשים הקרובים, אם וכאשר זה יקרה.
ונסיים, כמובטח, עם מבט אל עבר העתיד:

.מבט נועז אל עבר העתיד הלא-נודע.

נ.ב.
אתם עדיין מוזמנים להגיב, ולספר- מה הפוסט שאהבתם ביותר עד כה? כיצד מצאתם את הבלוג מלכתחילה? איזה פוסט זכור לכם לטובה, ואיזה גרם לכם לרוץ לשירותים בבהלה? מה מספר חשבון הבנק שלכם? אל תהססו, שתפו אותי ואת שאר הקוראים!





תזכורת זה

15 01 2008

כשרוצים לוודא שמישהו בכלל קורא את מסמך-עשרות-העמודים שכתבת, יש קטע כזה, שמכניסים כל מיני משפטים ו/או מילים לא הגיוניות – תקועות סתם כך, באמצע המסמך. יש המתחכמים עוד יותר, ומכניסים מפרים לאהגיוניים בגראפים, משפטים שלמעשה סותרים את מה שנאמר רגע לפני כן, ועוד כל מיני שטויות שכאלו.

יום אחד (כלומר, תקופה של כמה חודשים, שתתרחש איפשהו בין עוד חצי שנה לבין עוד שנה וחצי, כנראה) כשאטייל ברחבי העולם, אשלח יחד עם כל התמונות המדהימות-מהממות של נופי חוצלארץ שתמיד שולחים לחברים/משפחה, גם כמה תמונות שצולמו בעצם בארץ. נראה מי ישים לב.
ואל תדאגו, גם אתם תקבלו אותן.. איכשהו. רק שהבלוג ימשיך לחיות עד אז 😉





האם נגדים חולמים על מלגזות חשמליות?

7 12 2007

מה שהקבע גורם לך לעשות.. נראה לי שהתמונות מדברות בעד עצמן:

שלט ‘נגד חדש’ - מהיום על כל קאנגו!

(למי שלא יודע, אגב, אני לא חדש בקבע, אך רק לאחרונה נחתה עלי ההשראה.. )
סימס - גרסת הצבא (לחצו להגדלה)

ואיך אפשר בלי חבילות הרחבה: The Sims: Gettin' Gmush, ואולי גם The Sims: Going to Avtash .





יומולדת 2.0

25 09 2007

איך יודעים שיש לך יום הולדת בשנות האלפיים?

  • בלון אדום כשאתה מגיע למשרד, ולא מבין למה אין ציור של בלון אדום ליד תג-השם שלך (א-לה איסיקיו)

  • פייסבוק - לוגו כשמישהו מופתע מהאירוע, אתה עונה: "אבל זה היה כתוב בכל הרשתות החברתיות שלי!"

  • הר כחול - כרטיסי ברכה לכל אירוע כשאתה מקבל יותר לינקים מאשר כרטיסי ברכה אמיתיים (נו, כאלה שיוצאים מתוך מעטפה וכתוב עליהם עם עט..)

  • עדכונים בפייסבוק כשאתה מקבל יותר wall posts (פייסבוק ממש מככב פה לאחרונה) מאשר אימיילים

  • דואל כשאתה מקבל יותר אימיילים ו- SMS-ים מאשר טלפונים

  • טלפון, אתם יודעים כשאתה מקבל יותר טלפונים, מאשר אנשים שאשכרה באים ומברכים אותך פנים אל פנים

  • והכי "גרוע": כשכל אלו נראים לך נורא הגיוניים, ואת/ה לא מבין.. איך איך בכלל אפשר אחרת?!

בנימה שמחה זו, אבשר גם כי הבלוג עבר השבוע את הפוסט מס' 100 שלו!
והמון תודה לכל המברכים והמברכות, כמובן! צוחק





יציאת חירום

25 07 2007

(זהירות: לא לבעלי לב/קיבה/רחם חלשים)

אני: "קולנוסקופיה, נו! את לא מכירה? זה הבדיקה הזאת שדוחפים לך מצלמה ב… אני מצטער, אבל זה התיאור הכי קצר וישיר שיכולתי לחשוב עליו"
היא: "אין צורך להתנצל, אני דווקא אוהבת סדרות ריאליטי"

ותודה לניצן ר., כמובן.





לו הייתי..

22 07 2007

צלנר: "אם היית רובוטריק, היו קוראים לך קבע-טרון"
אביאם: "ואז היית הופך לסיטרואן"
צלנר: "או לקאנגו"

זה היה אחד המצחיקים, אז השארתי את הציטוט פשוט כמו שהוא. עשה לי את היום צוחק





אופטימי-טריסט

20 07 2007

אחרי כמה שנים טובות, סוף סוף עשיתי בדיקת ראיה.
המספר קצת זז, כמה צילינדרים הלכו (זה סה"כ חדשות לא רעות), אך גיליתי דבר חדש- מסתבר שהעינים שלי יבשות. כלומר, יש לי פחות דמעות בעין מאשר ל.. מה שצריך/אמור להיות, או משהו כזה.

נו, אולי זה יסביר סוף סוף את המחסור ברגשות (או הבעה שלהם).