דבש, אני בבית!

19 09 2009

חדשות נפלאות (או מזעזעות, תלוי את מי שואלים)- אחרי חודשים רבים של הזנחה פושעת, הבלוג הולך לחזור לפעילות מלאה! ובקרוב יהיו גם הרבה שיפורים והפתעות חדשות.

עד שכל זה יקרה, אתם מוזמנים לשמוע אותי בפודקאסט של אהוד קינן וחברו ארז רונן, הלא הוא "פודקאסט זה לחלשים", בו התארחתי לפני כשבוע. למי שלא מכיר, רק אסביר בקצרה שפודקאסט זה למעשה כמו בלוג, רק שבמקום טקסט יש אודיו ו/או וידאו בכל פוסט. אז ממש כאן תוכלו לשמוע אותי מדבר בקצרה על חלק מהדברים שהספקתי לעשות מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה.

ועד הפעם הבאה, שתהיו לנו שנה נהדרת!

מודעות פרסומת




זכרון סלקטיבי?

12 05 2008

קצת באיחור, אבל בשבועיים האחרונים חלפו במוחי מספר מחשבות, שקשה היה לי להתעלם מהן. ולכן, הנה:

קודם כל- האם ערוצי החדשות משתמשים באיזשהו "גוי של צפירה" על מנת לעבור בין המצלמות, או להזיז אותן, בזמן שידור תחילת טקסי הזכרון? (הילה כבר הקדימה אותי כאן, אני מודה)

הלאה, נקודה נוספת. אם ביום כיפור, ככל שעוברות השנים, ניתן לראות יותר ויותר מכוניות (אמנם לא הרבה, אבל עדיין) שנוסעות בערים דקות ספורות לפני תחילת הצום – הרי שבימי הזכרון, שירי העצב והאבל מתחילים כבר בצהריים-שלפני. מגמה הפוכה לחלוטין, אם תשאלו אותי. מה זה אומר עלינו, אם בכלל? לא בטוח.
מצד שני, מאגר השירים הרלוונטי לימים כאלו לא גדל משמעותית משנה לשנה (וכנראה שזה סימן טוב, במובן מסוים), מה שגורם לתחנות הרדיו השונות "להוריד" את רף הקבלה לפלייליסט של ימים אלו. כך, נוצר מצב שבו השירים המושמעים ברדיו לא חייבים בהכרח להיות רלוונטים לאותו היום – העיקר שהם לא שמחים או קצביים מדי. והתוצאה? מגוון רחב יותר של שירים, אך עם הרבה פחות משמעות אמיתית העומדת מאחוריהם (הו, כמה אצילי מצידי וכו').

ואם כבר מדברים על שירים, אני חייב להודות שפתחתי סוג של.. הרגל מגונה שכזה. אולי OCD, אם תרצו. כשאף אחד לא מסתכל, אני מקשיב טוב טוב לשירים ברדיו (טוב, האמת שזה פשוט קורה בהיסח הדעת) ושם לב אילו שירים נוספו לפלייליסט העצב, השכול והדכאון – שירים שלא הושמעו, או לא היו קיימים עדיין, בשנים שעברו.
השנה, שמתי לב לשיר אחד חדש של בית הבובות (מהדיסק השני שלהם, שיצא לפני כחצי שנה), ועוד אחד של שלומי שבן (כנ"ל). שניהם דיי מוצלחים לדעתי, אבל זה כבר לא כל כך קשור לנושא.

כמו השבוע שעבר, גם פוסט זה יסתיים בהנפת הדגל ו/או התייחסות לפייסבוק, כי כבר כמה שעות שלא הזכרנו אותו וזה ממש לא בסדר:

יש דרכים טובות ויעילות הרבה יותר להראות אהבה כלפי המדינה, אבל כנראה שגם זה משהו





בטל בשישים

2 05 2008

בשבועות האחרונים, מגוון של חנויות מנסות להמציא כל מיני שטיקים ושאר שיטות, כדי למשוך אותנו לקנות יותר – כל זאת, לרגל חגיגות העשור השישי למדינתנו היקרה, כמובן.
אם מתעלמים מהעובדה שאין קשר בין הירקות שאני קונה לגילה של המדינה, נראה כי השיטה הנפוצה ביותר היא, כמובן, לתת שישים אחוזי הנחה על מגוון של מוצרים (אז מה שלפני ההנחה הקפיצו את המחירים בעשרות אחוזים?)

ואני אומר: נתראה בעוד ארבעה עשורים, פראיירים!

(לקריאה נוספת, מומלץ לעיין אצל הילה)





כנגד ארבע קושיות דיבר עם ישראל

20 04 2008

כולנו מכירים את הקטעים האלה, כולנו חווים אותם בכל שנה מחדש, וכולנו משחקים אותה נחמדים כשבעצם נמאס לנו מהם. כן כן, אני מדבר בדיוק עליהם – אותם המשפטים הקבועים, שכולנו שומעים או אומרים בכל שנה מחדש, לקראת או במהלך החג. וזה לא משנה כמה חשובים לכם החברים, או כמה אתם אוהבים את המשפחה – יש משפטים שפשוט נמאס מהם. על כן, הבאתי כאן מספר דוגמאות, בתוספת הסבר מתאים (חסר-טקט) והצעות למענה אלטרנטיבי:

[במהלך היום שלפני הארוחה] אז איפה אתם עושים את החג?
כאילו, באמת! מישהו יכול פעם אחת ולתמיד להסביר לי את טיבה של השאלה הזו? בשביל מה זה מועיל? זה תמיד נחמד להתעניין בשלומו של האחר, אבל למה לא פשוט לשאול "מה נשמע?".. הרי רובנו לא באמת מכירים את המשפחה המורחבת (ולפעמים אפילו את המצומצמת) של החברים שלנו, ובכל משפחה יהודיה טובה חוזרים אותם השטיקים והטיפוסים. ומה עוד אפשר לגלות מזה- שתדע לאיזה עיר אני נוסע בשביל לאכול? ומה אז? אם אני ליד, אולי אקפוץ לבקר? הרי לאף אחד אין באמת כח לזוז מהכסא אחרי ארוחת ערב החג, שלא לדבר על כך שמישהו צריך להסיע את כל המשפחה חזרה הביתה..
לסיכום, מעתה יש לענות: אצלך בדירה.. מה, לא סיפרו לך?

.
[תוך כדי הקריאה בהגדה] רגע רגע, איפה אתה?
אני פה, יושב מולך! מה זאת אומרת, איפה אני? צריך להביא לך GPS בשביל שתעקוב? הרי במילא הסיבות היחידות לשאלה שכזו הן למנוע פאדיחות כשיגיע תורו של האחר לקרוא מההגדה, והסיבה השניה (וכנראה העיקרית) היא לדעת כמה עוד נשאר לקרוא עד שנגיע לשלב האוכל. ובתכל'ס, לא צריך יותר מעשר שניות של הקשבה בשביל להסתנכרן חזרה על המקום המדויק שבו קוראים עכשיו. אגב, תירוצים שמתייחסים לכך שחלק מההגדות בשולחן הן נוסח אשכנז, חלק נוסח ספרד, ובחלק יש כל מיני ביאורים והסברים שאף אחד לא ביקש – ממש לא מתקבלות, אלא להפך- זה רק מוסיף לאתגר!
לסיכום, מעתה יש לענות: אצל אחותך, בדירה!

.
[במהלך הארוחה] איך עשית את זה? (על אוכל)
נביא גדול נגלה אלי מהשמיים, חיזרים נחתו במרפסת, וביחד הצלחנו להכין את האוכל. על ספר מתכונים שמעת? מה זאת אומרת "איך"? כל שנה אותה שאלה בדיוק, אפשר לחשוב שבינתיים הספקתי לעבור קורס שפים. אולי פעם אחת תיקח כבר את המתכון, תרשום על חתיכת נייר, תעשה גם לעצמך בבית, ועזוב אותי בשקט!
לסיכום: מעתה יש לענות: עם הרבה כוח רצון, וגם סירים ותנור.

.
[בכלליות] אין דברים כאלה!
ככל הנראה, הביטוי המוביל לקבלת הפרס המפוקפק של "המשפט הפרחי ביותר לשנת 2008 ". מה לכל הרוחות זה מביע? איך אפשר לראות משהו, ולהגיד שאין כזה דבר. הרי זה סותר את כל חוקי ההגיון של היקום! ניוטון מתהפך בקברו.
לסיכום: מעתה, יש לתת כאפה למי שאומר משפט זה. שנאמר- צא כבר מהשוק!

.

דיסקליימר: אין להניח מפוסט זה שאני יודע לבשל ו/או לערוך סדר פסח כהלכתו. הניסוחים הינם בלשון זכר לנוחיות בלבד, וכדי שלא יחשבו שאני שוביניסט אם הייתי מנסח בלשון נקבה. תודה לעמרי על ההשראה למשפט האחרון, וליעקב על התזכורת בנושא.





פורים 2008

5 04 2008

למי שלא מכיר אותי אישית, אספר כי המקום בו אני מבלה את רוב ימי השבוע, מכיל כנראה את ריכוז האנשים השרוטים הגדול ביותר שניתן למצוא במדינתנו – והתחפושות (כמו גם הציפיה להן בכל שנה מחדש) בהתאם.
על כן, ריכזתי כאן מדגם מייצג של מיטב התחפושות המקוריות, המוזרות ו/או המצחיקות שנראו השנה – כמובן שכל זאת נעשה באישורם וידיעתם של המצולמים. אז מה אם עברו כבר שבועיים מאז פורים – עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, נכון?

אז ראשית כל, התחפושת שכולם חשבו שאקח על עצמי – ובסופו של דבר מישהו אחר עשה זאת- פייסבוק, כולל קיר אינטראקטיבי על הגב:

פייסבוק - דף ראשי.פייסבוק - דף אחורי

גם הבנות הפגינו יצירתיות – גיטרה מצד אחד, ופלאנט טרור (כולל M-16 המחובר לרגל!) מצד שני:

גיטרה אנושית.פלאנט טרור

גם רשעים היו לנו – אחמד הטרוריסט המת מהמערכון המפורסם, כמו גם איש החידות ודו-פרצוף (באנגלית זה נשמע יותר טוב) אשר הופיעו (בין היתר) בסרט "באטמן לנצח":

הטרוריסט המת.Batman Forever - Riddler and Two-Face

היו גם תחפושות עם משחקי מילים שכאלו – שלט אנושי של "זהירות חפירות", ותחפושת קבוצתית של Evil Chicks:

זהירות חפירות / עבודות בכביש.Evil Chicks

התחפושת הקבוצתית המושקעת ביותר, היתה ככל הנראה זו של דמויות סאות' פארק – כולל ישו, מיסטר גאריסון (עם מיסטר האט) וגם שף:

סאות’ פארק - כולם ביחד

אסף שגיא התחפש לאחי, כשבידו בובת גרב קומוניסטית מציאותית לחלוטין:

בובת גרב קומוניסטית - כולל כובע עם כוכב אדום

ואחרונה חביבה, התחפושת שלי כמובן – ואבוי למי שלא מזהה:
הגוף של קרנג, מצבי הנינג’ה

היו עוד כמה תחפושות מעניינות, אך לצערי לא הצלחתי להשיג עדיין את אישור המחופשים לפרסום התמונות. ואיך אפשר שלא לציין את פרס "התחפושת הנדושה שיותר מדי אנשים התחפשו אליה" לשנת 2008, בה זכו ללא עוררין תחפושות של הישרדות (בין אם בגרסת יחיד או בקבוצה).





היש עילגת ומצחיקה..

22 03 2008

פורים מאחורינו, וכך גם שלל התחפושות והקרנבלים. ומה נשאר לנו אחרי כל זה, חוץ מכמה אוזני המן שאף אחד לא באמת רוצה כבר לאכול? צעצועים מיובאים, כמובן. זולים, שבירים, קטנים – אך בעיקר מנוסחים בצורה הכי עילגת שרק ניתן לדמיין (ואף יותר גרוע מזה).

אם לא שמתם לב אליהם, הנה כמה דוגמאות שאספתי במהלך השבוע האחרון, ממבחר חנויות הצעצועים והשטויות אשר במרכז הארץ – על כל תמונה ניתן להעביר את העכבר כדי לראות את הכיתוב המקורי (במידה וזה לא ברור מספיק מהתמונה עצמה), וניתן גם ללחוץ עליהן כדי לראות את התמונה המלאה והמקורית:

Ice Kabobs - Because Everything’s More Fun On A Stick

Baseball - Life Is Consits Of Sport

Fashion Meshy Sock - More freely, more sansitively, Liangiei socks series reflects today’s fashion for your legs

Not general net socks, Do not spread after breaking

Hot Chewing Gum - Seem to be the ordinary gum, It is very hot to put the mouth while gripping

כמו שאומרים: "כן ירבו". ולמי שלא מכיר אבל רוצה עוד – מומלץ לבקר באתר של אינגריש.





חברים יש רק בחבר

22 09 2007

מילא "לסגור" את האתר ביום כיפור, ומילא לא לאפשר גישה לאף אחד מתתי-הדפים שבאתר, אבל יותר משעה אחרי צאת הצום והאתר עדיין לא למעלה? אני תוהה אם יש מישהו שצריך להגיע במיוחד, כדי להרים את השאלטר.

 חבר צמים - גם יותר משעה לאחר סיום הצום

עדכון: עד שסיימתי לכתוב את הפוסט, האתר בדיוק חזר לעבוד. 

(למי שתוהה, לפחות נכון לזמן של כשעה אחרי סיום הצום – גם האתר של צה"ל לא זמין, הפעם מסיבה לא ברורה. לגל"צ וגלגל"צ שלום)