כבלים פיראטים

16 01 2009

הכבלים, כלומר HOT, עשו החודש כמה שינויים בערוצי הסדרות שלהם. בתור אחד שלא נוהג לצפות הרבה בטלויזיה (זה פאסיבי מדי, אפשר להוריד באינטרנט וכו'), זה עדיין נראה לי כשינוי מבורך למרות הכל – יש כמה סדרות חדשות, ואפילו הפרסומת שרצה בשבועות האחרונים דיי נחמדה:


(תודה לאפרת כשר על מציאת הוידאו)

אבל משהו היה חשוד.. הסגנון של הפרסומת נראה לי מוכר. מוכר מדי. ואז נזכרתי! הפרסומת הזו מזכירה יותר מדי את הקליפ שאיליה שלח לי רק לפני מספר חודשים:

למי שתהה: הקליפ הנ"ל שייך לשיר D.A.N.C.E. של ההרכב הצרפתי Justice.
לא ניסיתי להשיג את תגובת חברת הכבלים לעניין, אבל היות ולא מצאתי אף התייחסות לנושא באתרים או בלוגים אחרים, זה יכול להיות מעניין.. אולי בשבוע הבא.

מודעות פרסומת




המוסד נפתח

20 10 2008

שלא תגידו שלא אמרתי – הערב תקבלו הזדמנות של פעם בחיים, לראות לגמרי בחינם (ובפיג'מה האהובה עליכם!) את הקומדיה הישראלית המטופשת, הגאונית, המגוחכת, והמדוברת ביותר בחודשים האחרונים (ותאמינו לי, זו רק ההתחלה) – הלא היא "המוסד הסגור".
ולמי שלא יודע במה מדובר, הרי שכבר כתבתי כאן על הסרט כמו גם על ה"תרבות" שהתפתחה סביבו בשנה האחרונה.

אז אל תפספסו: הערב (יום שני, ערב שמחת תורה), שעה 22:45 בערוץ 2.

 

(אגב, מסתבר שאם תחפשו את הכותרת של הפוסט בגוגל – תמצאו את דף הסרט באתר הסינמטק כבר בעשרת התוצאות הראשונות)





מח סגור

2 08 2008

עצה/פניה קטנה לאנשים שמנהלים את חברת פלאפון:
אם ה"אינטרנט" שלכם היה באמת אינטרנט, ולא דפדפן סגור שמאפשר לגלוש רק בתוך האתרים שאתם מגדירים מראש, לא הייתם צריכים להתגאות בשירות כל כך בסיסי כמו חיפוש בגוגל. שלא לדבר על העיתוי – מה מנע מכם לעשות זאת קודם?

מעניין מתי הם יגלו את שאר השירותים הסלולריים של גוגל (מפות, דואר וכן הלאה), שלא לדבר על כלל האינטרנט.. ולמי מכם שהתמזל מזלו (כמוני) להיות באחת החברות האחרות, אני ממליץ לנסות את הדפדפן הסלולרי של אופרה.





ארבעת המעתיקנים

6 07 2008

אל דאגה, לא נעלמתי לשום מקום – יש עוד מספיק חומר במגירה להרבה זמן. זה רק לוקח זמן, שלא תמיד יש מספיק ממנו.

עד אז, נסו למצוא את ההבדלים בין שני זוגות אלו:

.
חשופים - ארבעת המופלאים
למעלה: הלוגו של חברת החדשות הפיקטיבית, מתוך
"חשופים", הלא היא הטלנובלה החדשה של הכבלים (וגיליתי את קיומה של כל הסדרה לגמרי במקרה, באמת!)
למטה:
הלוגו של ארבעת המופלאים, בגרסת הסרט (ואפילו היה לו המשך, מישהו עוד ישלם על זה שם בהוליווד!)

.
Aperture Science, Portal
משמאל: הלוגו של חברת המדע (הפיקטיבית, שוב) Aperture Science, מתוך המשחק המשובח Portal (עליו אני מתכנן לכתוב המלצה כבר מספר חודשים).
מימין: הלוגו של פיקאסה, שירות אחסון התמונות/אלבומים של גוגל, כמובן.





פורים 2008

5 04 2008

למי שלא מכיר אותי אישית, אספר כי המקום בו אני מבלה את רוב ימי השבוע, מכיל כנראה את ריכוז האנשים השרוטים הגדול ביותר שניתן למצוא במדינתנו – והתחפושות (כמו גם הציפיה להן בכל שנה מחדש) בהתאם.
על כן, ריכזתי כאן מדגם מייצג של מיטב התחפושות המקוריות, המוזרות ו/או המצחיקות שנראו השנה – כמובן שכל זאת נעשה באישורם וידיעתם של המצולמים. אז מה אם עברו כבר שבועיים מאז פורים – עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, נכון?

אז ראשית כל, התחפושת שכולם חשבו שאקח על עצמי – ובסופו של דבר מישהו אחר עשה זאת- פייסבוק, כולל קיר אינטראקטיבי על הגב:

פייסבוק - דף ראשי.פייסבוק - דף אחורי

גם הבנות הפגינו יצירתיות – גיטרה מצד אחד, ופלאנט טרור (כולל M-16 המחובר לרגל!) מצד שני:

גיטרה אנושית.פלאנט טרור

גם רשעים היו לנו – אחמד הטרוריסט המת מהמערכון המפורסם, כמו גם איש החידות ודו-פרצוף (באנגלית זה נשמע יותר טוב) אשר הופיעו (בין היתר) בסרט "באטמן לנצח":

הטרוריסט המת.Batman Forever - Riddler and Two-Face

היו גם תחפושות עם משחקי מילים שכאלו – שלט אנושי של "זהירות חפירות", ותחפושת קבוצתית של Evil Chicks:

זהירות חפירות / עבודות בכביש.Evil Chicks

התחפושת הקבוצתית המושקעת ביותר, היתה ככל הנראה זו של דמויות סאות' פארק – כולל ישו, מיסטר גאריסון (עם מיסטר האט) וגם שף:

סאות’ פארק - כולם ביחד

אסף שגיא התחפש לאחי, כשבידו בובת גרב קומוניסטית מציאותית לחלוטין:

בובת גרב קומוניסטית - כולל כובע עם כוכב אדום

ואחרונה חביבה, התחפושת שלי כמובן – ואבוי למי שלא מזהה:
הגוף של קרנג, מצבי הנינג’ה

היו עוד כמה תחפושות מעניינות, אך לצערי לא הצלחתי להשיג עדיין את אישור המחופשים לפרסום התמונות. ואיך אפשר שלא לציין את פרס "התחפושת הנדושה שיותר מדי אנשים התחפשו אליה" לשנת 2008, בה זכו ללא עוררין תחפושות של הישרדות (בין אם בגרסת יחיד או בקבוצה).





איזהו גיבור, הכובש את יצר המיחזור

18 02 2008

כשהיינו ילדים, היו לנו חיילי צעצוע ושאר בובות. כשגדלנו, עברנו לשחק בסימס ומגוון של משחקי תפקידים (בין אם במחשב או בנייר), ועכשיו.. ובכן, עכשיו נראה שיש לנו את גיבור הגיטרה (לא להתבלבל עם גיבור סברינה – זה דבר שונה לחלוטין).
ממעבר מהיר על רשימת הצעצועים והמשחקים השונים שציינתי כאן, ניתן להבחין במספר קווי דמיון ביניהם- קודם כל, המשותף הראשון לכל המשחקים הוא שאפשרו לנו, כמו כל משחק ראוי לשמו, לברוח מהחיים האפורים שלנו אל תוך עולם מקביל ושונה, בו אנחנו שולטים כיד הדמיון. כמו כן, ככל שהתקדם הזמן, כך השתכללו גם אמצעי הבידור (או במילים אחרות- הטכנולוגיה), והפכו לאינטראקטיבים, גדולים ונוצצים הרבה יותר. אך לא די כאן! שכן, עם הזמן הבינו היצרניות את הבסיס לכל חברה קפיטליסטית-עולמית מצליחה: אם יש לך מוצר מצליח ביד, פשוט תמשיך לייצר לו עוד ועוד העתקים והמשכים.

אם עדיין לא הבנתם, נסו רגע לחשוב על סדרת משחקי הסימס- משחק אשר התחיל עם ביקורות מעולות, ולמרות שכבר בהתחלה טענו הספקנים שהוא ילדותי מדי, בסופו של דבר הוא נחשב ללא פחות ממהפכני לזמנו, ושבר הרבה מאוד קופות בדרך (באנגלית זה נשמע יותר טוב). אך עם הזמן התרגלנו לרעיון, ולאחר שצצו לז'אנר החדש הזה לא מעט חיקויים (שסה"כ היו דיי גרועים), נראה היה שבסופו של דבר הוא מתחיל להמאס על השחקן/ית הממוצע. אך האם דבר זה הפריע לחברה המשווקת אותו לדחוף לנו עוד ועוד תוספות? חס וחלילה! התוספות פשוט המשיכו להגיע, בזו אחר זו, עד שזה כבר הגיע לרמות מגוחכות. שהרי כל עוד יש מי שיקנה את הזבל שלך, איזו סיבה תגרום לך להפסיק לייצר אותו?

ובכן, אני חושש שאנו עומדים לצפות בתהליך דומה גם בסדרת משחקים נוספת – והיא, כמובן, Guitar Hero. לאחר ההכרזה על משחק המשך חמישי (או יותר?) בתוך פחות משלוש שנים, משהו הדליק אצלי נורה אדומה.
אני מודה, לא יצא לי עדיין לנסות את המשחק בעצמי – ולא כי אני סולד ממנו (בניגוד ל- DDR שהגיע קצת לפניו, וכיום בעיקר גורם לאנשים מבוגרים להביך את עצמם במקומות ציבוריים) או מתנגד לרעיון שעומד בבסיסו, חס וחלילה, אלא פשוט כי.. אתם יודעים, היו דברים חשובים יותר. אפילו יותר מכך- אין לי ספק שאכן מדובר בקונספט חדש שלא נראה כמותו בעבר, ובשילוב עם קלאסיקות רוק מהעשור שבו נולדתי, הרי שזה הדבר הראשון שיגרום לאנשים כמוני רק לבזבז עליו עוד ועוד מזומנים. אבל עדיין- כל כך הרבה המשכונים בתקופה כל כך קצרה? בתור מתבונן מהצד, אני לא יכול שלא לקבל את התחושה שלוקחים את אותה התבנית בדיוק, ומחילים אותה בכל פעם על שירים אחרים, בצבעים אחרים – ללא שום חידוש אחר.

כמובן שמכאן אפשר רק להתדרדר, כאשר מצד אחד נותקף בעוד ועוד תוספות למשחק המקורי, ומצד שני תפתח עלינו חזית של חיקויים מוזרים – ממש כמו שקרה במקרה של סימס.
הייתי נותן כאן דוגמאות פרי דמיוני, החל מרס"ר-הירו (תוציא דיסקית, תצדיע, שמאל ימין שמאל.. קצת מזכיר את DDR כשחושבים על זה) דרך פייסבוק-הירו (פוק, פוק, קבל הזמנה, תוסיף חבר!), ועד לתכנות-הירו (קומפייל, באג, באג, ברייקפוינט, רוץ!), אבל החבר'ה המעולים של Penny Arcade כבר המחישו את זה בצורה מצוינת:

Penny Arcade - My Comeuppance (Photoshop Hero) - לחצו לקומיקס המקורי

ואם כבר מדברים על הנושא- אני היחיד ששם לב שמרמים אותנו כאן כפליים? שהרי כל הקונספט של גיטרה מיוחדת, שעושה צבעים ובלאגנים בכל היקום כבר הוצג לנו לפני עשור או שניים, בסדרת האנימציה הידועה "ניצי הכסף". כן כן, אני מדבר על אותו קאובוי שנוי במחלוקת, אשר לא רק הטיס את החללית כאשר הוא לובש חליפת ברזל (צמודה מדי?), אלא גם הנעים את זמנם בנגינה על גיטרה צבעונית. לא יודע מה איתכם, אבל אני כבר מריח תביעה, וקאמבק של עוד סדרה משובחת מהאייטיז.

אם כן, מה זה אומר עלינו? האמנם חזו "ניצי הכסף" את ההשלכות הקטסטרופליות של הקונסולות על חיינו? האם עתיד האנושות תלוי במבוגרים אשר מקפצים אל מול אורות מרצדים, בעודם לוחצים על כפתורים במהירות בלתי נתפסת? האם יתפתחו הסימולטורים החדשים האלו גם מעבר לעולם המוזיקה הנוצץ? האם מתישהו נפסיק להנות מדברים מגוחכים כל כך, ונעדיף את הדבר האמיתי? ואולי זה פשוט עניין של גיל?
אין לי ממש תשובות לשאלות אלו, אך כמו הרבה תהיות חשובות בחיים המודרניים – סאות' פארק סיכמו זאת בצורה טובה מאוד, כפי שניתן לראות בקטע הבא (מתוך פרק שלם שעוסק בנושא):





איי הביקיני

2 01 2008

לא יודע מה איתכם, אבל כשאני שומע את אוסף המילים "השרדות – הגרסה הישראלית", הסצינות היחידות שחולפות בדמיוני הן אירועים כגון פקקים של שעות ארוכות, אוויר מזוהם, קניונים הומי אדם (ובעיקר ילדים קטנים וצעקניים, שאני בטוח שהם מאוד חמודים להורים שלהם או כשהם לא בחמולה, אבל עדיין), מילוי טפסי בירוקרטיה אחרי שחיכית שעתיים בתור ששמרו לך מראש, התמקחות על מחיר אבטיח בשוק, תפעול של שלושה מכשירי סלולר במקביל, נסיונות נואשים לקבל זיכוי על שיחות יקרות לחו"ל וכך הלאה והלאה..

אבל לא. החבר'ה של ערוץ 10 החליטו לשמר (פחות או יותר?) את הפורמט המקורי, ולזרוק (כביכול?) כמה ישראלים באי טרופי כלשהו. לא ראיתי יותר מדי מהפרקים (כמה דקות פה ושם, אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה וכל זה), אבל נראה לי שהאתגר האמיתי שם, הוא למעשה להצליח להתרכז במשימות עצמן מבלי לפזול לעבר שאר הבחורות.
לא מאמינים לי? נסו בעצמכם! אם תסתכלו על הסדרה ללא קול (יענו, Muted), תראו שמגוון המשימות מורכבות או מכילות בעיקר ביקיני, על גווניו וצורותיו השונות: הבנות מנסות לעשות משהו כשהן לובשות ביקיני, הבנות מדברות על המשימה כשהן לובשות ביקיני, הבנות מדברות על בנות אחרות בביקיני, הבנות מדברות על הביקיני, הבנות מנסות לא לאבד את הביקיני. אה, וכמובן: הבנים מנסים לעשות משהו כשהבנות לובשות ביקיני לידן, מעודדות אותם בביקיני וכיוצא בזאת.

אכן, דרמה אמיתית, מקורית וסוחטת דמעות. אי לכך ובהתאם לזאת, החלטתי לשפצר קצת את הפרסומת (מתוך העיתון):

השרדות או התפשטות?

וכאן רואים את המקור, במידה ותהיתם או שכחתם. אז אם מישהו רוצה לנסות את הפורמט הישראלי האמיתי (זה שהצעתי בפסקה הראשונה), רק אל תשכחו לתת קרדיט, כן?