הביקורת שלי על Nexus One – חלק ראשון

20 02 2010

אז כן, קניתי נקסוס וואן. הרבה שאלו אותי לדעתי בנושא, אז הנה כל השאלות שנתקלתי בהן, ועוד כמה טיפים ודברים שכדאי לדעת.
מכיוון שהביקורת ארוכה מאוד, פרסתי אותה על פני מספר פוסטים, שזהו הראשון שבהם. השתדלתי לשמור על הגיון/קשר כלשהו בין הפסקאות השונות – אם אתם לא מוצאים אותו, חבל 🙂

מה זה בכלל?
למי שלא יודע, Nexus One הוא הסלולרי/סמארטפון הראשון מבית גוגל.למעשה, זוהי הגדרה מעט מבלבלת- שכן מערכת ההפעלה אותה הוא מריץ (Android) קיימת בשוק מזה כשנתיים, ואילו מי שמייצר את המכשיר הפיזי עצמו היא חברת HTC. אז מה בכל זאת "גוגלי" פה? קודם כל, אנדרואיד היא מערכת הפעלה שגוגל מובילה את פיתוחה ועיצובה, ובמקרה של הנקסוס – גם מעצבת את חווית המשתמש, הן בתוכנה והן בחומרה.
המתחרים העיקריים של המכשיר כיום הן ה- iPhone 3GS המפורסם, ה- N900 של נוקיה, וה- Droid/Milestone מתוצרת מוטורולה – שלמעשה מריץ גם הוא את אותה מערכת ההפעלה, אך כולל מאפיינים פיזיים וחווית שימוש שונה (לפעמים לטובה, לפעמים פחות).
כדאי לציין שבחודשים הקרובים HTC (כמו גם חברות נוספות) מתכננת להוציא מכשירים נוספים שמבוססים על גרסתה החדשה של אנדרואיד, וחלקם אף צפויים להתעלות על הנקסוס הן מבחינת חומרה והן מבחינת החוויה שיציעו למשתמש.

קודם כל- איך "השגתי" אותו?
ובכן, את הנקסוס אפשר לקנות בשתי דרכים- בתוכנית התחייבות לרשת מסוימת, ואז הוא עולה פחות (בתמורה לכך שתבזבזו יותר דקות שיחה וכו') – אבל זה רלוונטי רק למי שגר בארה"ב, אז נדלג על זה.
אפשר לקנות את מכשיר הנקסוס1 ללא כל התחייבות, ופתוח לכל רשת GSM שהיא (בארץ זה אומר פשוט אורנג', סלקום ופלאפון גם כן) – כל מה שצריך הוא להכנס לאתר שגוגל פתחה לכך ולבצע הזמנה. הבעיה היא, שגוגל יודעים שאתם גולשים מישראל, לפי כתובת ה- IP שלכם. אז מה עושים? גולשים דרך מישהו אחר, או במילים אחרות- פרוקסי. לא אכנס להסברים והגדרות טכניות- אני מניח שמי שקורא את זה כבר יודע לפחות את הבסיס. רק אציין ש:
1. אפשר למצוא הרבה כאלו ע"י כמה חיפושים בגוגל
2. הרבה פרוקסים שתמצאו הם פרקטית מתים/איטיים ברמה ששום דבר לא עולה, ובשביל זה יש אתרים אחרים שאפשר להכניס להם רשימה של פרוקסיז והם בודקים בשבילך את כולם – ואומרים לך מה באמת עובד ומה חרטה. מספיק למצוא אחד שעובד במהירות סבירה (תהליך ההזמנה אורך כחמישה דפים, כך שעם קצת סבלנות גם פרוקסי איטי מאוד יספיק כאן), ויש לכם מכשיר בדרך אליכם!
3. כדי לגלוש דרך פרוקסי פשוט מתקינים את FoxyProxy לפיירפוקס שלכם (מה זאת אומרת אתם לא משתמשים בפיירפוקס? אל תדבר איתי בכלל 🙂 ) ואז מגדירים לו שיעבור דרך הפרוקסי שמצאתם עבור כל האתרים שעונים לתנאי של "*.google.com/phone*".
4. לפני שאתם מתחילים לגלוש דרך הפרוקסי, רצוי להכנס לאתר של Google Checkout ולהכניס את כל הפרטים שלכם – החל מכתובת המשלוח בארה"ב ועד למספר כרטיס האשראי שלכם. אם כבר הכנסתם את הפרטים האלו בעבר, עדיין רצוי להכנס לאתר כדי לוודא שאתם logged-in (גוגל עושים וידוא-סיסמא כפול, כך שגם אם אתם כבר מזוהים מול שירותי גוגל השונים על הדפדפן/מחשב הנוכחי, עדיין תדרשו להכניס את הסיסמא שוב לפני הצ'קאאוט – ועדיף לעשות זאת לפני הפרוקסי מאשר במהלכו/דרכו).
במידה ותהיתם, אין בעיה לשלם על המכשיר ולשלוח אותו למישהו אחר בכתובת אחרת- כל עוד הכל נעשה מאותו חשבון גוגל. הוא כמובן יסתיר את הקופסא היטב במזוודה שלו בדרכו לארץ, אחרת עלולים לתפוס אותו במכס ואכלתם אותו (עלולים לשלם קנס/מס של עד מאות שקלים).

הלאה, קבלת המכשיר והפעלה ראשונית:
שמח ונרגש, המכשיר הגיע אלי כעבור מספר שבועות.
הקופסא לבנה וסימפטית, ארזה היטב והמכשיר מוגן בתוכה כמו שצריך. אין שום חוברת מנופחת, רק כמה צעדים פשוטים בכתב גדול וקריא, עוד חוברת קטנה שמסבירה על האחריות ואיפה אפשר לקרוא פרטים נוספים (רמז: תרשום את שם המכשיר בחיפוש של גוגל..) וזהו בערך. המכשיר מגיע עם כרטיס זכרון נשלף מסוג microSD בנפח של 4 ג'יגה (אפשר להחליף באחד אחר מאותו סוג, עד 32 ג'יגה) מתוצרת סאנדיסק – בהחלט בונוס נחמד, ונפח סביר מאוד בשביל שימוש התחלתי. מבחינה פיזית, אגב, הנקסוס1 פחות או יותר באותם מימדים של האייפון לדורותיו, אך דק יותר ושוקל מעט (5 גרם) פחות. בניגוד לאייפון, ובדומה לרוב הסלולריים בעולם, המכסה האחורי מתפרק בקלות – וכך ניתן להחליף בטריה בשעת הצורך, או להצטייד במספר בטריות לשימוש ארוך מחוץ לבית (המכשיר מגיע עם בטריה אחת בלבד, כמובן). למי שרוצה לראות פירוט מלא ומדויק של מפרט המכשיר (שעל חלקו אספר ואסביר עוד בהמשך), ניתן לראות כאן.
מספר הוראות ראשוניות שמגיעות עם המכשיר, מכוונות אותי להטעין אותו עד שהבטריה תתמלא (כמובן). טריוויאלי אבל לא תמיד זוכרים זאת- המטען שמגיע מתאים לשקע אמריקאי (מבחינה פיזית) ולכן יש להצטייד במתאם מתאים, בעלות של כמה שקלים נוספים. מבחינת ה.. חשמל עצמו, המטען מסוגל לקבל כל מתח מ- 100 ועד 240 וולט, כך שאין שום בעיה לחבר אותו בארץ ובעצם בכל מקום בעולם. בצד המכשיר, אגב, המטען מתחבר דרך חיבור microUSB סטנדרטי, מה שמאפשר לו להטען גם (אם כי לאט יותר) ע"י חיבור לכל מחשב באשר הוא (כבל מגיע יחד עם המכשיר, בנוסף למטען).
לאחר ההטענה והכנסת כרטיס הסים המקומי שלי למכשיר, אני מקבל את האנימציה היפה והנחמדה שפותחה במיוחד(?) עבור מכשיר זה, ונחשף לראשונה בחיי למערכת ההפעלה אנדרואיד, בגרסתה החדשה ביותר – 2.1 – שרצה על המכשיר. זמן ה- boot של המכשיר לוקח בין 30 ל- 60 שניות בממוצע (תלוי בכמות התהליכים שהתקנתם והגדרתם לעליה עם/ברקע של המכשיר), ובסופו תוכלו להתחיל להשתמש במכשיר בעל מסך גדול (3.7 אינץ' מסוג AMOLED) אשר מציג תמונה ברורה וחדה מאוד (הרזולוציה גדולה מזה של האייפון וה- N900 המתחרים). המגע של המסך מגיב טוב ומהר – וכמו שרובנו רגילים, ניתן להשתמש בו בעזרת מגע אצבע (סטיילוס לא יעבוד כאן). מספר שאלות ראשוניות מאפשרות לי לקשר בין המכשיר החדש שבידי לבין חשבון הגוגל שלי – זאת, כמובן, על מנת שאוכל לגבות ולסנכרן מכל מחשב לסלולרי ובחזרה, את פרטי אנשי הקשר שלי, לוח-השנה, הודעות המייל ועוד רבים וטובים. השמועות אומרות שאפשר להשתמש ברוב הפיצ'רים גם אם אין לכם יוזר בגוגל, אבל.. נו, באמת?
בסנכרון הראשון מומלץ להגדיר מראש רשת אלחוטית שדרכיה תעבירו את המידע בפעם הראשונה, שכן שימוש בחיבור ה- 3G עלול להיות איטי יותר (בחלק מהמקרים) ובעיקר לצרוך הרבה מידע – כך שתלוי איזו חבילת דאטא יש לכם.
סנכרון אנשי הקשר והמייל עבר בהצלחה ובקלות, ללא שום תקלות מיוחדות. הממשק של אנשי הקשר מאפשר לסנכרן/לייבא פרטים של אנשי הקשר גם מפייסבוק, ואף להצליב בינם לבין אלו שקיימים באנשי הקשר של ג'ימייל (חלקם אף מאוחדים אוטומטית, לפי כתובת המייל ו/או זיהוי של שם תואם). לצערי, למרות שיש תוכנות להתעדכנות שוטפת מול אתרים נוספים, כרגע אין אפשרות לסנכרן/לייבא פרטים מרשתות/שירותים חברתיים נוספיים (כמו טוויטר) ישירות אל תוך רשימת אנשי הקשר – אם כי הדבר משתנה ממכשיר אחד למשנהו, ותלוי בעיקר ב- UI שכל יצרנית (מוטורולה, HTC וכו') מוסיפה למכשיריה. ניתן גם להוסיף ולשנות זאת ע"י אפליקציות צד שלישי, כגון aContacts או AddressBook, אם כי גם אותם לא בדקתי עדיין.
יש לציין שלא ניסיתי לייבא/להעביר אנשי קשר ממכשיר אחר בנוסף לכך, פשוט כי המכשיר הקודם שלי היה N76 של נוקיה, ובגלל כל מיני באגים של סימיבאן (מערכת ההפעלה העיקרית של מכשירי נוקיה), הוא סירב לייצא אנשי קשר לכל תוכנה/פורמט שהוא, בלי קשר לנקסוס בכלל. חבל.

תחילת השימוש במכשיר – מאפיינים פיזיים של חווית המשתמש:
קודם כל- מבחינה פיזית, המכשיר אינו כולל מקלדת נשלפת (בניגוד ל- Droid/Milestone של מוטורולה או ה- N900 של נוקיה, אחיו ומתחריו בקטגוריה).
בדומה לאייפון, יש כפתור רחב אחד על צידו ההיקפי-עליון של המכשיר, שמשמש לנעילת/פתיחת/כיבוי/הדלקת המכשיר ותצוגתו. בצד ישנם כפתורים להגברת והנמכת הווליום (שבחלק מהאפליקציות ניתן להתמש בהן כדי לדפדף – מעין page up/down כשאתם בדפדפן, למשל) אך אין כפתור להשתקה מיידית של המכשיר. ממש מתחת למסך התצוגה ישנם ארבע כפתורים- חיפוש, בית, תפריט וחזרה- דבר שנראה ברור מאליו למי שכבר השתמשת באנדרואיד בעבר, אך כדאי להסביר את הרעיון והשימושיות למי שלא כל כך מכיר או מבין מדוע:
כפתור החיפוש- מאפשר כמובן חיפוש מהיר בכלל תכני המכשיר (אנשי הקשר, תוכן הודעות, היסטוריית גלישה וכו') או ספציפית באפליקציה שבה אתם נמצאים, אם היא מאפשר זאת. כפתור הבית מאפשר לחזור ישירות למסך הבית של המכשיר (עליו אספר קצת עוד רגע), ממש כמו הכפתור שיש מתחת למסך באייפון. שני הכפתורים האחרים מעניינים יותר, ומשתנים בהתאם לאפליקציה שבהם אתם נמצאים. כפתור התפריט עוזר לנצל טוב יותר את המסך של כל אפליקציה או משחק שתפעילו – בכך שהוא נותן אפשרות ל"הקפצה" של רשימת אפשרויות והגדרות הקשורות למסך בו אתם נמצאים, אך רק אם תבקשו זאת. הוא מכסה בד"כ כשליש מהמסך, וכך גם העיצוב נשאר נח ואלגנטי. כפתור החזור כשמו כן הוא- מאפשר לחזור אחורה בין המסכים השונים שעברתם, בין אם באותה האפליקציה או בין אפליקציות שונות (אגיע לעניין המולטיטסקינג עוד מעט).
השימוש בארבעת הכפתורים נח מאוד, אם כי נדרש זמן מסוים של שימוש כדי להתרגל – אלו הם כפתורי טאצ', ולכן אין פידבק פיזי בעת הלחיצה עליהם.
לסיום- מתחת למסך ישנה גלגלת (מעין ג'וסטיק שטוח), בדיוק כמו שאפשר למצוא במכשירי הבלאקברי למיניהם. היו הרבה ביקורות על האם בכלל צריך כזה דבר במכשיר, והאמת שהיא אכן דיי מיותרת. מלבד אלטרנטיבה לממשק המגע של המכשיר, ניתן להשתמש בה בעיקר במשחקים שונים (בהם יותר קל להזיז חפצים או דמויות בדיוק רב יותר), ועל מנת לקבל התראות על אירועים חדשים במכשיר (לדוגמא, כאשר יש מייל חדש שלא נקרא – והמסך כבוי – הגלגלת תהבהב לסירוגין על מנת להתריע על אירועים חדשים שדורשים את תשומת לבכם – ניתן להגדרה ושינוי, כמובן).
בנוסף, כמובן שהנקסוס מצויד במצפן דיגיטלי וחיישן תנועה, שמבחין כאשר אתם מטים את המכשיר לצידו, או מסובבים אותו בתשעים מעלות לתצוגה אופקית.

מה בכל זאת היה חסר בתחילת השימוש במכשיר, ולמה זה לא נורא בעצם?
קודם כל, צריך להגדיר למכשיר כיצד להתחבר לשירותי ה- DATA של המפעילה הסלולרית שלכם, על מנת שתוכלו לגלוש באינטרנט דרך החיבור הסלולרי, כאשר אין רשתות אלחוטיות זמינות באיזור (או אם השכנים לא מוכנים לגלות לכם את הסיסמא). הדבר לא לוקח יותר מדקה-שתיים, ויש מדריך מאוד ברור ומסודר באתר iAndroid. בניגוד לשמועות ולספקות שהיו בנושא, לנקסוס אין שום בעיות עם קליטת 3G בארץ – לפחות באורנג', זה עובד מעולה, חלק ומהר.
הקטע הקצת יותר מסובך (אבל לא מדי) הוא התקנת העברית על המכשיר. למרות שזה לא המכשיר הראשון בעולם שמריץ את מ"ה אנדוראיד, משום מה גוגל/HTC החליטו לשחרר אותו ללא תמיכה בעברית. מה זה אומר? אפשר לקרוא עברית, אבל אין פונטים.. התוצאה: ריבועים ושאר ג'יבריש. יש מספיק מדריכים ברשת שמסבירים כיצד לעשות זאת, ולדעתי לא צריך להיות גאון מחשבים כדי לעקוב אחריהם ולבצע את כל הצעדים הנדרשים, אבל ידע מסוים והבנה כללית בטכנולוגיה לא תזיק כאן 🙂
חשוב להדגיש כי על מנת להעתיק את קבצי הפונטים העבריים למכשיר, יש לבצע לו Unlock/Rooting. בניגוד לתהליך ה- Jailbreak המקביל-בערך באייפון, כאן מדובר באפשרות חוקית לחלוטין, שהמכשיר מאפשר לך לבצע ללא שום התחכמות – בהנתן הפקודה המתאימה, ולאחר שהסכמת לוותר על חלק מהאחריות למכשיר. הסיבה שצריך לוותר על האחריות, היא שתהליך ה- unlock מאפשר למעשה גישה מלאה לכל קבצי והגדרות המערכת של המכשיר – ובכך נותן למשתמש יד חופשית לשנות כל שירצה (על כך יפורט יותר בהמשך), ולכן יתכן גם נזק. כמובן שכל עוד יודעים מה עושים, או פשוט עושים רק את מה שבטוח- לא נשקפת סכנה אמיתית ליציבות המכשיר. לאחר העתקת הפונטים, יש להתקין מקלדת וירטואלית (כזאת שמופיעה על המסך, כמו באייפון) שמציגה אותיות בעברית – זאת אפשר לעשות ישירות מהמכשיר, דרך ה- Android Market אליו אגיע בהמשך.


בחלק הבא של הביקורת: חווית השימוש במערכת ההפעלה עצמה, על מסכיה השונים, שימוש וטיפול בטקסט ומולטימדיה, אפליקציות ומשחקים מומלצים, ועוד ועוד..

מודעות פרסומת




כבלים פיראטים

16 01 2009

הכבלים, כלומר HOT, עשו החודש כמה שינויים בערוצי הסדרות שלהם. בתור אחד שלא נוהג לצפות הרבה בטלויזיה (זה פאסיבי מדי, אפשר להוריד באינטרנט וכו'), זה עדיין נראה לי כשינוי מבורך למרות הכל – יש כמה סדרות חדשות, ואפילו הפרסומת שרצה בשבועות האחרונים דיי נחמדה:


(תודה לאפרת כשר על מציאת הוידאו)

אבל משהו היה חשוד.. הסגנון של הפרסומת נראה לי מוכר. מוכר מדי. ואז נזכרתי! הפרסומת הזו מזכירה יותר מדי את הקליפ שאיליה שלח לי רק לפני מספר חודשים:

למי שתהה: הקליפ הנ"ל שייך לשיר D.A.N.C.E. של ההרכב הצרפתי Justice.
לא ניסיתי להשיג את תגובת חברת הכבלים לעניין, אבל היות ולא מצאתי אף התייחסות לנושא באתרים או בלוגים אחרים, זה יכול להיות מעניין.. אולי בשבוע הבא.





פד Gaza

12 01 2009

בעקבות הלחימה המתגברת ברצועת עזה, הנה מספר נקודות שאספתי בימים האחרונים:

  • מיד לאחר תחילת פעולת כוחות הקרקע, פרסם החינמון "ישראל היום" מפה של רצועת עזה – עם טעות קטנה אך מתבקשת מאוד:
    ציר פילדלפיה, מתוך ישראל היום - לחצו להגדלה
    לאחר בדיקה קצרה בויקיפדיה, הסתבר כי אין כל קשר בין ציר פילדלפי לעיר פידלדפיה אשר בארה"ב (תמיד תהיתי על כך, והתעצלתי לבדוק).
    .
  • "הגלויות של שלי", אלו שתמיד מחולקות בחינם לפני הכניסה לתאי השירותים בכל מיני מסעדות, התגייסו גם הן למצב:
    מאיפה משתין החמאסניק?
    גורמים יודעי דבר טענו כי מדובר בתרגום עילג למדיי, אך נסלח להם על כך לבינתיים.
    .
  • גם אתר החולצות הישראלי "נו-טי" הראה ניצנים של פטריוטיות משולבת בנימה צינית למדיי, כיאה לרוח האתר כולו:
    הפעם ננצח, אין כפל מבצעים! לחצו כדי להגיע לאתר המקורי
    .
  • ולסיום, תהיה קצרה: האם בנק המטרות של צה"ל מושפע מהשינויים בריבית במשק?




קצין על האש

26 12 2008

כשניסו להחלים "קבב" עם "ברביקיו" (ככל הנראה), בעלי המסעדה כנראה לא ידעו שהתוצאה היא מילה שכבר קיימת:

 קבר-בי-קיו ברעננה

המקור (לא נגענו): מסעדת בשרים כלשהי באיזור התעשיה של רעננה, דרום-מזרחית (אבל מאוד קרוב) לקניון רננים.





בטחון בשקל

23 12 2008

בשבוע שעבר מצאתי באחד העיתונים פרסומת לבנק לאומי אמנם ברוח התקופה (משבר כלכלי, מיתון וכיוצא בזאת), אבל מזכיר יותר מדי סטיקר:

חסכון עם בטחון - בתוספת קו אדום!

עד שהספקתי לפרסם את הפוסט, מישהו כנראה שם לב, והחליף את האדום בכחול (מתוך העיתון של אתמול) :

חסכון עם בטחון - הפעם, עם קו כחול

עדיין נראה קצת כמו תעמולת בחירות זולה, אם כי פחות בולטת לעין.

עריכה למחרת: עידו קינן פרסם החודש עוד כמה מודעות משעשעות, ברוח התקופה ובאותו נושא.





משחק מחשבה תחילה

3 08 2008

מספר ימים בלבד לאחר פיגוע הטרקטור הראשון בירושלים (וגם כמה ימים לפני הפיגוע השני, למרבה האירוניה), קיבלתי מחברת מירס את הפרסומת הבאה:

 מירס - עלה על בולדוזר ענק..

כמו שבוודאי שמתם לב, אין לי הרבה זמן כדי להקדיש לבלוג לאחרונה – זו הסיבה לכך שלקח לי זמן לדווח על הנושא (עמכם הסליחה וכו'), ואפילו עיתון "במחנה" הספיק להקדים אותי.
בכל מקרה, פוסטים רבים עוד מצפים לנו, אז אל דאגה.





ממרח ישמח לבב אנוש

23 06 2008

הוא עשוי מקטניות, נפוץ בכל רחבי אסיה מזה אלפי שנים (אבל גם במערב כבר למדו לאהוב אותו), ואפילו אם אתם חוששים מקלוריות (או סתם מהיציקה שעומדת להתנחל לכם בקיבה) – לפחות תוכלו להתנחם בחומצות האושר שהוא מפריש ישירות אל תוך מוחכם.

זהו, גבירותיי ורבותיי, ממרח החומוס. ממש כמו פיצה טובה, כבר מזמן אפשר למצוא אותו בכל רחבי הארץ, עם תוספות שונות ולפעמים אף משונות – החל מתיבולים קלים ועד לביצה קשה, חתיכות בשר ואפילו פטריות (כבר אמרתי "כמו פיצה"?)
אז למה אני כותב לכם את כל הפוסט זה? רצף של מספר אירועים בשבועות האחרונים, שבסיומם צפיתי בסרטו החדש של אדם סנדלר (ואולי הטוב ביותר שלו אי פעם, למרות מספר קטעים גסים מהרגיל), הוביל אותי למסקנה- יש להעלות את מודעות הציבור לממרח מופלא זה! ואפילו אם אתם כבר מסכימים עם אהבתי לממרח מופלא זה, אולי אצליח לחדש לכם כמה דעות או רעיונות בנושא:

ראשית כל, חומוס זה כמו משפחה. ומשפחה, למי שעדיין לא יודע, לא מחליפים – או לפחות לא בכזו קלות או מהירות. מעטים הם האנשים שיהיו נאמנים בצורה כה חזקה למסעדת המבורגרים, פיצריה או גלידריה מסוימת, עד כדי כך שיתווכחו במשך דקות ארוכות עם חבריהם על הנושא, ולא יסכימו בשום פנים ואופן להתפשר על המתחרים. אבל כשמדובר בחומוסיה? הו, חכו חכו! נראה לי שרמה כזו של ויכוח ניתן למצוא רק בפוליטיקה, או בדיונים על הפרקים של של Lost – אבל על כך יסופר בפוסט נפרד.

חומוס הוא גם זול וגם חברתי – מנה סבירה של חומוס, במסעדה ממוצעת (סליחה, במסעדה האהובה עליכם – ראו סעיף קודם), לא תרושש אתכם. למעשה, אפילו עם שתיה קלה בצד, המנה עדיין תעלה לכם כחצי מהמחיר שהייתם מקבלים עבור ארוחת צהריים בכל מסעדה אחרת. במידה ואינכם רעבים מדי, או שמאגר המזומנים שלכם דל ביותר, תמיד ניתן להתחלק במנה משותפת, ואף אחד לא יתלונן או יחשוב שאתם מגעילים/קמצנים. להפך, אתם אפילו תיראו חברתיים עוד יותר! רק בלי דאבל-דיפ, כן?

זה נשמע טוב! איפה עוד תוכלו למצוא מקום בשם "אבו-משהו", או "משהו המקורי", מבלי שזה ישמע מגוחך? בפעם האחרונה שניסו את התבנית הזו על מסעדה שלא כללה חומוס כמרכיב עיקרי בתפריט, זה נגמר בערימה של פנקייקים עלובים ליד איזו תחנת דלק בהרצליה.

עם כל דבר, בכל מצב. זוכרים את ההשוואה לפיצה, ממקודם? אז ממש כמו פיצה, גם חומוס הולך טוב עם מגוון של תוספות – בין אם מדובר בבשר, ביצה או אפילו כמה פטריות טריות. בניגוד לרוב מאכלי הג'אנק פוד, חומוס הינו מאכל הרבה יותר בריא (כבר הוכחנו זאת מקודם), וגם הרבה יותר מודולרי באופן ההרכבה והשימוש – בין אם בישיבה עם חברים, בבית, ברחוב או במסעדה, ובין אם אתם ממהרים – תמיד אפשר לקחת בפיתה. ואם זה לא משכנע אתכם, תזכירו לי מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו לוקח ארוחת המבורגר תוך כדי הליכה ברחוב?

מי בכלל יכול לסרב? אבל מעל כל אלו, כנראה שהטיעון החזק ביותר הוא פשוט המציאות עצמה. תחשבו לרגע, כמה פעמים מצאתם את עצמכם אומרים "אבל אכלתי את זה רק אתמול/שלשום!" על מגוון מאכלי ג'אנק-פוד? אבל האם אי פעם שמעתם מישהו אומר "לא, רק אתמול אכלתי חומוס.."? לא נראה לי אפשרי בכלל! נכון, אפשר להתווכח על איפה ואיך נאכל את המעדן (ראו סעיף ראשון, שוב), אבל בסופו של דבר, אף בן-אנוש לא יכול להתנגד למנה שכזו.

(מסכימים אותי, או חושבים שאני מטורף? אשמח לשמוע, כמו תמיד. בכל מקרה, רק שתדעו שכל זה, זה עוד כלום לעומת הבלוג הזה. ויש גם דף בפייסבוק, כמובן.)